"סוס טרויאני", "תוקעת סכין בגב של מי שהציל אותה", ועוד גידופים שהנייר אינו סובלם - אלה רק חלק מתגובות הנאצה שקיבלה אורלי לוי־אבקסיס על הפשע הגדול של - סוף־סוף - לעמוד על העקרונות שלה. כמו פוליטיקאים רבים, גם היא היתה גמישה ערכית ברכבת ההרים של השנה האחרונה. אבל כנראה מגיע רגע, כמו זה שקרה השבוע להנדל, לטרופר ולהאוזר, שבו הקווים האדומים נחצים.
ייתכן שלוי־אבקסיס טעתה כשהסכימה לריצה עם מרצ. לא היה קשה לפספס את מבטה הסולד בכל פעם שפרץ והורוביץ דיברו על "החייאת תהליך השלום". היא כמעט לא הופיעה בקמפיין, ולא במקרה. האיחוד עם פרץ נולד מתוך הדגשת ההיבט החברתי וקיפול הדגל המדיני, ורק האיומים הקשים בכליה מצד מרצ וכחול לבן הביאו לחיבור עם פליטי "המחנה הדמוקרטי" - מעין בלוק טכני מהסוג שרוב הרשימות שרצו בבחירות האחרונות הציגו.
ממה מופתעים אנשי השמאל שתוקפים את לוי־אבקסיס כעת? הרי הם, והמוני מצביעי השמאל, נמלטו לכחול לבן ואפילו לרשימה המשותפת - רק מכיוון שאורלי לוי־אבקסיס "הימנית" הפריעה להם בעין. עכשיו מתפלאים של"ימנית" יש גם עמוד שדרה? שהיא לא מסכימה לחצות את הקו שהשמאל הציוני מקפיד שלא לחצות במשך עשרות שנים?
השמאל הליברלי השבע מיהר לשלוף את מוצאה המזרחי. "החריבה שנים של מאבק בדעות קדומות נגד המזרחים" או "עשתה נזק למאבק בגזענות נגד המזרחים", כתבו איריס לעאל ותומר פרסיקו, בפטרונות השמורה למי שמבחינתם מאבק בגזענות הוא טובה שהם מנדבים למישהו, ולא ערך כשלעצמו. זה המשך לטענה שמירי רגב "מצדיקה את הגזענות כלפי מזרחים". לוי־אבקסיס טובה מבחינתם בתור ימנית ומזרחית־מחמד, אבל אסור לה להביע את דעותיה בשאלות עקרוניות כדי שלא "יספקו תירוץ" לגזענות שלהם. "תהיי יפה (תצדיעי) ותסתמי", הם פוקדים עליה.
אך אין ביחס הזה שום דבר חדש. מזרחים מסורתיים מהפריפריה מסוגה של אורלי לוי־אבקסיס היו תמיד אורחים שם. אפילו עמיר פרץ, בשר מבשרה של מפלגת העבודה, ננטש כבר פעמיים על ידי בסיס המצביעים שלה. בפעם הראשונה עבור שמעון פרס, שערק לקדימה, הפעם עבור הפוסטר של האליטות הישנות, בני גנץ. הם פשוט לא מסוגלים להצביע בהמוניהם למישהו שנשמע ונראה כמוהו. את אורלי לוי־אבקסיס הם הסכימו לבלוע כמגנט למצביעי מרכז חברתיים, אבל מרגע שהעזה לעמוד על עקרונותיה - היא מוצגת כמי שבכלל עשו לה טובה.
אותו יחס פטרוני צפוי גם לאנשי הרשימה המשותפת ברגע שיעמדו על העקרונות שלהם - והיום הזה יגיע מהר מאוד. אותם אנשי שמאל, שברשימה שלהם לא נמצא אפילו מקום סמלי לערבים, יחזרו להאשים את הח"כים הערבים כשהקואליציה שלהם תקרוס.
אורלי לוי־אבקסיס החליטה לאזור אומץ ולעצור את הרכבת הדוהרת. רק שלשום קראנו את הצהרת האומץ של המלכה ושתי, המסרבת להיות מוצגת במערומיה מול סריסי המלך. אורלי לוי־אבקסיס החזירה את כבודה האבוד כשסירבה לשמש עלה תאנה בממשלה שנשענת על קולות בל"ד, שוללת הלאומיות היהודית. הצעד הבא, בייחוד בהתחשב בתגובות המבחילות שקיבלה, צריך להיות הצטרפות לממשלה כגורם ממתן, וכשרת בריאות שהציבור הישראלי זקוק לה. בית בשמאל ממילא לא היה ולא יהיה לה.
עו"ד אופיר טובול הוא מייסד תנועת "תור הזהב"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו