לאחרונה חל שינוי בגרפיקה של מפת הגושים בסקרים המתפרסמים בתקשורת. לא עוד "גוש ימין־חרדים" מול "גוש מרכז־שמאל עם ישראל ביתנו". מעתה מפת הגושים המתפרסמת כוללת ימין (ליכוד־חרדים־ימינה) מול שמאל־מרכז (כחול לבן־עבודה־מרצ־גשר), ושתי גשושיות עצמאיות: הרשימה המשותפת - וישראל ביתנו.
התנאים שנוצרו מבהירים עד כמה ישראל ביתנו היא, על פי הסקרים, מפלגה עם שבעה נעלמים. או ליתר דיוק, מפלגה עם נעלם אחד גדול - כפול שבע. ממפלגה בעלת זיהוי אידיאולוגי פחות או יותר מוכר, הפכה ישראל ביתנו למפלגה שמיקומה הפוליטי לא נודע. מי שמשלשל פתק שלה בקלפי, שם את קולו על קרן הצבי.
לפני מועד א' נתפסה וגם הכריזה על עצמה כחלק אינטגרלי מקואליציה בראשות נתניהו - אך לא עשתה זאת. במועד ב' הקפיד ליברמן למצב את המפלגה איפשהו בין הגושים - אך בסוף לא חבר לאף אחד מהם. כעת, כשאינו פוסל ישיבה עם מרצ ולעומת זאת פוסל ישיבה עם הסיעות החרדיות, דבריו יכולים להתפרש כנטייה מובהקת לגוש מרכז־שמאל.
מצביעי ימין, מצביעי שמאל, וגם מי שסוגיות דת ומדינה חשובים להם - יטעו אם יצביעו לישראל ביתנו על בסיס השערה לגבי זהותה האידיאולוגית. כי כאמור, זו מפלגה עם נעלם.
רשימת המפלגה היא ההוכחה הטובה ביותר. בזמנו, עו"ד דודו רותם ז"ל, ששימש יו"ר ועדת חוקה מטעם סיעת ישראל ביתנו, הגה, יזם וקידם את מתווה חוק הגיוס. כתושב אפרת ויועץ משפטי לשעבר של מועצת יש"ע, רותם היה בעל אג'נדה ברורה וחדה, ובמפלגה זוכרים ומרבים להזכיר אותו לטובה.
מה היה טבעי יותר מבחינת ליברמן, מלשלב ברשימת ישראל ביתנו מועמד דתי־לאומי, בגוון האידיאולוגי של דוד רותם? מדוע, במציאות הפוליטית הנוכחית, כשכל המפלגות מחזרות אחרי הקול הדתי־לאומי, ישראל ביתנו מוותרת על חובשי כיפות סרוגות? זו תועלת כפולה: גם יביא קולות מהמגזר וגם יטהר את המפלגה מהתדמית האנטי־דתית שנוצרה לה. כל ניסיונותיו של ליברמן להסביר כי אין בעיה עם הציונות הדתית, אלא רק עם הפלג הרדיקלי שבה, נועדו לכישלון - כל עוד הרכב רשימתו מוכיח את ההפך.
הסיבה פשוטה. ליברמן מבקש להכניס לכנסת סיעה ממושמעת וצייתנית, שחבריה יהיו מוכנים לשינוי מסלול ברגע שיידרש מהם. מועמד דעתני עם עמוד שדרה אידיאולוגי מהמגזר הסרוג עשוי להמרות את פי המנהיג ולסרב לתפנית קפריזית שיכולה לבוא בכל רגע.
כי לישראל ביתנו אין מנגנון מפלגתי שמסוגל להשפיע על הנהגת המפלגה או לקיים שיג ושיח איתה. אין גם גוף מסוג מועצת חכמי התורה שאמנם אינו דמוקרטי, אבל לכל הפחות מורכב ממספר משתתפים. אין מחנות בסיעה שימשכו ברגע הקובע לכיוון זה או אחר. יו"ר המפלגה הוא הסמכות האולטימטיבית. הוא יקבע והוא ינווט, ומצביע ישראל ביתנו עשוי למצוא את המפלגה בכנסת הבאה בקואליציה עם עבודה־מרצ, בקואליציה עם הסיעות החרדיות וחוזר חלילה. אין לו שום דרך לדעת. הוא מצביע למפלגת חור שחור.
