התביעה נגד טבע בעניין משככי הכאבים לא מנעה ממנייתה לזנק • למרות המלינים, הרווחים ממתווה הגז הטבעי יוסיפו לעלות • והקרן שזיהתה את פוטנציאל הסטארט־אפים החרדיים
בשנים האחרונות "טבע" - מניית הדגל הישראלית - איבדה 85% משווייה והסבה נזקים של ממש למוסדיים ולפרטיים שהחזיקו בה. אבל בשער שאליו הגיעה היו אנליסטים שצפו לה עתיד קצת יותר טוב, והציבו יעד גבוה למניה שנראתה קרובה מאוד להתרסקות.
במסיבת עיתונאים השבוע היו למנכ"ל החברה, קור שולץ, סיבות להביע אופטימיות. הוא נכנס לחברה בצרות, והוא עוד לא היה יכול לדעת עד כמה. הוא לא ידע על תביעת הענק שהוגשה נגד טבע וחברות התרופות הגדולות בארה"ב, בעניין משככי הכאבים. עד כה החברה הפרישה כ־470 מיליון דולר בשל התביעה הזו והצעות הפשרה האחרונות נדחו.
בינתיים החברה לא נכנעת לאיומים הניחתים עליה וממשיכה לבנות עצמה מחדש. עלויות התפעול שלה צומצמו ב־3 מיליארד דולר ובסיס החוב שלה הופחת ב־9 מיליארד דולר. השוק מגיב לאווירה החדשה בחודשים האחרונים, ובחצי השנה האחרונה מנייתה זינקה בניו יורק ב־85%. זה עדיין לא מחזיר אותה לקדמת הבמה, מהשערים הכה נמוכים שאליהם היא הגיעה, אבל היא בהחלט מותירה מקום לתקווה.
ומעבר לקשר לטבע, צריך להבין את הנתונים סביב ההתמכרות למשככי הכאבים. בעולם מדברים על כ־20,000 איש המתים בשנה משימוש עודף בתרופות הללו ועל התמכרות המונית להן. הנתונים מפחידים כשמביטים על שני העשורים האחרונים.
אך למרות הנתונים המפחידים, שיעורי התמותה לא באמת השתנו, מכיוון שמרבית המשתמשים במשככי הכאבים הללו הם חולים במצב קשה. חברות התרופות ישלמו מחיר כבד על הפרשה, ושוב מי שייצא ממנה ללא פגע הוא מנגנון גדול מאוד של פיקוח ממשלתי ופדרלי, במקרה של ארה"ב, וכמובן משרד הבריאות הישראלי, כמו גם של שאר מדינות העולם.
אצלם אפילו התדמית הציבורית לא נפגעה: הפקידים המקצועיים מופיעים בלהט מול בתי המשפט ובתקשורת, ומציגים את החברות בצורה חד־ממדית, שלא לומר שטנית - ואת עצמם כשומרי החיים. אלא שהאמת היא שהם אלה שאישרו את התרופות, הן לא שווקו באופן לא חוקי.
כשהם גילו את בעיית ההתמכרות הם אסרו בהן את השימוש באבחת החלטה שרירותית, ויצרו שוק שחור של התרופות הללו, שחולים קשים בעולם כבר התרגלו לחיות עליהן. הם לא הציעו גמילה, או חלופה סבירה. הם לא יצאו במהלך הסברה, הם פשוט אסרו את השימוש וכאמור - הותירו חולים קשים בהתמכרותם. את כל ההשלכות של המהלך האכזרי הזה נושאות כעת החברות. אין צורך להפוך את התמונה - אין בה צדיקים ורשעים, בשום צד. אבל יש בה הרבה יותר מצד אחד של אשמים.
אנרגיה זורמת לפי התוכנית
השבוע פורסמו הנתונים על ייצור החשמל והכנסות המדינה מאנרגיה. לאורך העשור האחרון אנחנו שומעים ביקורת חריפה על מתווה הגז הטבעי. רבים מלינים על גובה התמלוגים, כי הרי "הגז הוא של כולנו". אז מתברר שקופת המדינה נהנתה מיותר מ־5 מיליארד שקלים ממאגר תמר מאז 2013, והשנה היא צפויה ליהנות מהכנסות ישירות של כ־1.5 מיליארד שקלים.
יש מי שמרים גבה - זה הרי לא 60%. נכון, לא מההכנסות, אבל כן מהרווחים, בדיוק כמו שמשלמים מס הכנסה.
יתרה מכך, לפי המתווה שנקבע ומתקיים במדויק עד כה, הרווחים ימשיכו לעלות מדי שנה. מלבד הכסף, ישראל נהנית גם מדחיקת השימוש בפחם והחלפתו בדלק היעיל והנקי יותר - הגז הטבעי.
שילוב חילונים בהיי־טק החרדי
"אני מאמין שסבא של סבא שלי היה נותן את ברכתו לעשייה שלנו", הרב יוסף חיים זוננפלד הוביל את הסתגרות החברה החרדית נוכח המודרנה; "בזמנו היה מדובר על קהילה קטנה שהיתה בסכנה, כיום ברוך השם אנחנו קהילה גדולה, ואם לא נדאג למקורות הכנסה לקהילה לא נוכל לשרוד", מסביר משה פרידמן, מיוזמי קרן ההון־סיכון לחרדים - הראשונה מסוגה בעולם. מדובר בקרן שבה המשקיעים הם יזמים מוכרים בעולם ההיי־טק, שזיהו את השוק הבא בתחום, ורוצים להיות חלק ממנו.
אנחנו נפגשים בקומה ה־18 באחד המגדלים הצומחים במהירות בבני ברק. פרידמן ושותפו, שמבקש שלא אזכיר אותו, מכירים אישית את כל קרנות ההון־סיכון ובעליהן, ואחרי שילוב 1,400 חרדים בלימודי מחשבים, האתגר הבא היה להשיג גישה לכסף.
השאיפה היא לתת מענה לחרדים ולחרדיות שרוצים להשתלב כעובדים בתחום, וליזמים וליזמיות שמעוניינים להקים סטארט־אפ.
לשם כך, בדרכם המיוחדת משה ושותפו הקימו בשלהי 2017 קרן הון־סיכון המכונה "12Angels" (12 המלאכים).
"אנג'ל" הוא הכינוי למשקיע בכורה, מוביל, ופרידמן ושותפו גייסו תחילה 12 כאלה, שכל אחד שם מעט מכספו ויחד יצאו לדרך עם כ־400 אלף דולר. בהמשך הם הרחיבו את הקבוצה ל־81 משקיעים אסטרטגיים - כולם מהתחום, וכך הם יצרו לא רק פלטפורמה לגיוס הון - הם טוו רשת של קשרים עסקיים לענף כולו, בארץ וברחבי העולם. הקרן פועלת באופן עצמאי, בנפרד מקמא־טק (גוף ההכשרה וההשמה לשילוב חרדים וחרדיות בענפי הטכנולוגיה העילית בארץ). עד כה הקרן השקיעה ב־11 סטארט־אפים חרדיים.
את ההגדרה "חרדי" הם לקחו מ"רשות החדשנות", שמסתמכת על קריטריונים דוגמת מוסד החינוך שבו למדת, או המוסדות שאליהם אדם שולח את ילדיו. "קרה לנו כבר שהופיע בפנינו אדם שלא חובש כיפה וטען שהוא חרדי, כי כך הוא מרגיש", מספר פרידמן.
"במקרים רבים מדובר בשותפויות של חרדים עם חילונים, או דתיים", הוא אומר. ההשקעה האחרונה של הקרן היא בשותפות של ד"ר חרדית ממכון ויצמן ושותפתה החילונית, שפיתחו בדיקה לבחינת טריות חלב האם שנשמר אחרי שאיבה.
"המודל של קמא־טק מייצר הזדמנויות שלא היו בעבר ליזמים מהמגזר החרדי להשתלב באקו־סיסטם של החדשנות בישראל, ולהצליח. הקהילה התוססת שפרידמן ושותפיו בנו בחוכמה וברגישות, משמעותה כוח נוסף לתעשיית ההיי־טק הישראלית, ותורמת לפריון העבודה, לרווחת כלל אזרחי ישראל", אומרת יסמין לוקץ', עורכת דין, כלכלנית ומשקיעה בתחומי הטכנולוגיה עילית, שהצטרפה לעונה השנייה של "הכרישים" המשודרת בקשת, ככרישה יחידה מתוך החמישייה.
לוקץ' תומכת בקמא־טק ומסייעת בחיבורים של המיזם מבני ברק ל"סיליקון ואלי", והיא גם אחת המשקיעות בקרן. לדברי פרידמן, "בלעדיה לא היינו מגיעים למה שהגענו".
לסיום, לוקץ' מסכמת: "אני גאה להיות חלק קטן בפרויקט החשוב, ומקווה להצלחות נוספות שיבואו בעזרת מיזמים דומים, לצד חיזוק החינוך למקצועות הליבה במגזר החרדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו