"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כן, לחשוף נתוני העומס השיפוטי

,עודכן

"שופט אחד, אלפי תיקים: העומס במערכת המשפט נחשף", נאמר בכותרת "ישראל היום" אתמול, בכתבה של עקיבא ביגמן. האם העומס החל בשנת 2020? ברור שלא. אז מדוע "חשיפה"? מכיוון שהציבור, לפחות בחלקו, אינו מודע דיו לעומס המוטל על השופטים.



במחקר שערכנו, מצאנו כי העומס על מערכת השיפוט הטריד את בכיריה מאז קום המדינה. מסמכי ארכיון מעידים על העיסוק בסוגיה לאורך השנים ועל ניסיונות המערכת למצוא פתרון. אולם עד לשנות ה־90 העיסוק התקשורתי בנושא היה דל. בין היתר, עקב מאמצי מערכת השיפוט, ובצדק, לשמור על ארשת ממלכתיות ולבצר את אמון הציבור בה.



אלא שדווקא חשיפת ממדי העומס לעיני הציבור תיטיב עם מערכת המשפט ותחזק את אמון הציבור בה. כשנטל העומס על השופטים והמצוקה שנגרמת להם ולמעורבים בעקבותיו אינם זוכים לפרסום, הציבור אינו מודע אלא לתוצאה השלילית: עיכובים בדיונים שיפוטיים ובמתן פסקי דין. במצב זה לא רק שהציבור מתקשה לחוש אהדה לשופטים - הוא עשוי לאבד את אמונו בהם ובמערכת כליל, ושלא בצדק.



הדבר ייטיב גם עם השופטים, שכידוע, מנועים מלהתראיין ולחלוק עם הציבור את מצוקותיהם. ובכל זאת, במודע או שלא, הם מצאו דרך לחשוף את בעיית העומס השיפוטי. כשבדקנו את מופעי הביטוי "עומס שיפוטי" ומקבילותיו בפסקי דין ובהחלטות המופיעות במאגרי המידע המשפטיים, גילינו כי ב־2005 נזכר הביטוי כ־500 פעמים בפסיקת בתי משפט השלום, ואילו בשנת 2010 זינק מספר האזכורים לכ־5,000 פעמים. ייתכן שיש בכך איתות הן למצוקת השופטים והן לצורך שלהם להחצין מצוקה זו.



טוב תעשה המערכת השיפוטית, המנסה להתמודד עם חיצי הביקורת בכל הקשור להתמשכות ההליכים השיפוטיים, אם תציג לציבור את העומס השיפוטי שאותו חווים השופטים. הנהלת בתי המשפט כבר החלה להיפתח לתקשורת ולפרסם נתונים שונים, ובכלל זה מספר התיקים הפתוחים, הסגורים ומלאי התיקים בבית המשפט. המהלך אף זכה לתנופה ב־2014, כשבית המשפט העליון התיר לפרסם את מספר התיקים הפתוחים אצל כל שופט מתוך הכרה בחשיבותה של השקיפות.



היוזמה לפרסום ולשקיפות צריכה לבוא מתוך מערכת המשפט, בדיוק כפי שמנהלי בתי החולים חושפים את מצוקת האשפוז. בדרך זו גם הציבור חש אמפתיה רבה יותר למצבם של הרופאים. אפשר שהדבר יביא גם להקצאת משאבים ותקנים רבים יותר לטובת מערכת המשפט, לטובת השופטים ולטובת אמון הציבור.



ד"ר אייל כתבן הוא מרצה בכיר במרכז האקדמי פרס; ד"ר בועז שנור הוא מרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר