"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סודן האחרת

,עודכן

לפני שנתיים, אחרי שפרסמתי ב"ישראל היום" את רשמיי מנסיעה מרתקת לסודן, הוצפתי בפניות של סודאנים שיצרו עימי קשר בפייסבוק וביקשו להביע את תקוותם שבקרוב ישרור שלום בין סודן וישראל.

שלשום, אחרי פגישתו ההיסטורית של רה"מ נתניהו עם מנהיגה הנוכחי של סודן, עבדל-פאתח אל-בורהאן, חודש שוב הקשר עם כמה מהם, ביוזמתם. "לשני העמים יש הרבה מה להרוויח משיתוף פעולה בתחומים רבים", כתב לי אחד מהם והזמין אותי לשוב ולבקר בארצו.

הנסיעה לסודן לא היתה עניין של מה בכך, שכן המדינה הערבית־אפריקנית נחשבה זמן רב מדי למעוז התנגדות לישראל ומרכז של הטרור האסלאמי הבינלאומי. כשהגעתי לחרטום עוד משל ביד רמה הנשיא עומר אל־באשיר, דיקטטור המבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין פשעים נגד האנושות, רצח עם ופשעי מלחמה.

עם זאת, כבר אז ניתן היה להרגיש ברוחות מסוימות של שינוי, שבאו לידי ביטוי ביתר שאת בעת ההתקוממות העממית נגד אל־באשיר, העומד היום למשפט, וגם בתעוזה שגילה אל־בורהאן כשהסכים להיפגש עם נתניהו ולפרסם זאת ברבים.

כבר בתקופת ביקורי בסודן נדונה סוגיית הנורמליזציה עם ישראל באופן פתוח ביותר בכלי התקשורת המקומיים ובהצהרות של כמה מבכירי המשטר. ההבנה שיד מושטת לישראל תוכל רק לסייע למדינה מרובת הסכסוכים הפנימיים, שכלכלתה ממוטטת אחרי עשרות שנים של עיצומים בינלאומיים, חלחלה כבר אז, והוחל בהכנת דעת הקהל לאפשרות זו.

ההתנתקות מאיראן וההתקרבות לציר מדינות ערב המתונות - מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות, שבאות גם לידי ביטוי בהשתתפות במלחמת האזרחים בתימן, החישו את ההתנתקות ממדיניות "שלושת הלאווים" המפורסמת שאומצה על ידי הליגה הערבית בחרטום אחרי מלחמת ששת הימים. הסרבנות והקיצוניות האסלאמית דירדרו את סודן למשבר קיומי עמוק. בניגוד לפלשתינים, יש בחרטום מי שהפיק לקחים וחישב מסלול מחדש.

לסודן יש הרבה מה להרוויח משיתוף פעולה עם ישראל. ישראל תרמה את חלקה בשעתו להסרת העיצומים האמריקניים מעל סודן. יכולות ישראליות בתחומים שונים עשויות לסייע בשיקום כלכלתה המקרטעת של המדינה בת 43 מיליון התושבים, מהגדולות באפריקה ובעולם הערבי.

יחסים עם סודן יהוו שינוי בעל משמעות גיאו־אסטרטגית במזה"ת ובאפריקה, יסייעו לפתור את בעיית המסתננים ויפתחו בפני התיירים הישראלים דלת לאוצרותיה ההיסטוריים של סודן - בכוש ונוביה העתיקות, על הפירמידות הפרעוניות המרהיבות שבה. הדרך לשם, כנראה, עוד תארך זמן מה. אך יש למה לצפות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר