"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כוכבים הם בשר ודם

,עודכן

ב־17 שנים הכל יכול לקרות: תינוקות הופכים בוגרים, ממשלות מתחלפות, אנשים הולכים לעולמם. ויש גם שחקן כדורסל אחד, אגדה, מהטובים שהיו אי פעם, שפגע באישה והפך להיות תומך נלהב בספורט נשים בכלל, ובבתו בת ה־13 בפרט, שחקנית כדורסל מחוננת בפני עצמה.

קובי בראיינט כנראה כפה את עצמו על חדרנית במלון בקולורדו. הוא טען שלא, שהיחסים היו בהסכמה, אבל במקביל שילם לה מיליוני דולרים דמי שתיקה. הוא השתמש בכוחו ובמעמדו כדי להימנע מהליך משפטי שעלול היה להרוס את הקריירה שלו. המנגנון האדיר שעמד מאחוריו, קבוצת הכדורסל, ליגת האן.בי.אי, התגייסו כולם לסייע. בראיינט היה שווה להם הרבה מאוד כסף.

מדובר היה באירוע חד־פעמי, שלאחריו שמו של ברייאנט לא נקשר יותר אף פעם לאלימות מינית. ב־17 השנים שלאחר המקרה, בראיינט הפך למוביל מאבק למען ספורט נשים. הוא ניצל את מעמדו, קשריו וממונו כדי לקדם מהלך פמיניסטי, מהלך שרבים וטובים לא היו שותפים לו מעולם ולא ראו בו יעד. בתו, ג'יג'י, הפכה שחקנית כדורסל בעצמה בקבוצת בנות שהוא אישית אימן. אפשר לקרוא לזה מהלך יח"צ מבריק, אבל אפשר גם לראות בזה תיקון.

כן, אפשר להיות בן אדם רע ולתקן את דרכיך. ללמוד לקח, ולהשתפר. בני אדם הם יצורים מורכבים, הם לא שחור ולבן. ואנשים חכמים - וברייאנט היה מבריק - מנהלים עם עצמם דיאלוג מתמיד בין נכון ולא נכון, יצר והיגיון, אגו וענווה.
ובמקביל אפשר לאהוב ולהעריץ אנשים שכתם דבק בעברם. להביט בעשייה שלהם ולהתפעל ממנה ולהפריד בין היוצר ליצירה, בין השחקן לאדם. ולכבד את הדרך שאדם עושה מלהיות איש אחד לאיש אחר.

בראיינט היה אגדת כדורסל. זה אומר שהוא העניק השראה למיליוני אנשים ברחבי העולם. ילדים הסתכלו בהערצה באיש הזה שמסוגל היה לקלוע עשרות נקודות ולהוביל את הקבוצה שלו לאליפויות ושאף כל הזמן קדימה, לעוד ועוד הישגים. לא היה בו שום דבר רגיל, באיש הזה. אנשים "רגילים" לא דוחפים את עצמם ואחרים להגיע לקצה גבול היכולת. להעריץ אותו זה לא אומר לתמוך באונס, זה פשוט אומר שמעריצים את מה שהאיש הזה עשה על הפרקט ואת ההשפעה של העשייה הזאת על העולם.
אין בני אדם מושלמים. הופכים לסמל בזכות דבר אחד שעושים מדהים ונפלא ומצוין, ולא בזכות מכלול התכונות שלך. ולפעמים אנחנו מגלים שהסמל לא מושלם. אסתר המלכה? היא רק אסתי.

בראיינט היה כוכב ענק, ואולי המסר הכי חשוב שהוא השאיר אחריו זה שכסף ומעמד לא קונים שבע נשמות. אך ורק הישגים הם שמקנים לך חיי נצח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר