"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האישה שבטנק יכולה לנצח

,עודכן

טוב עשה הרמטכ"ל אביב כוכבי כשלא המתין שבג"ץ יכפה עליו את המשך שילובן של לוחמות בשריון. זה מה שמצופה ממפקד: לקבל החלטות, גם אם הן יעוררו עליו ביקורת מצד אנשי ציבור או רבנים.

לנגד עיניו של צה"ל אמור היה לעמוד מבחן אחד ויחיד: האם חיילות מסוגלות לשמש אנשי צוות בטנק. כן או לא, בלי פלפולים ובלי גמגומים. הפיילוט שנערך בצה"ל והושלם כבר לפני שנה ענה על כך באופן ברור. היו אמנם הערות וסוגיות לבחינה, אבל השורה התחתונה היתה חיובית.

הרמטכ"ל הקודם איזנקוט התכוון לקדם את הפרויקט. כוכבי ביקש ממנו להמתין (בעיקר בשל ההשלכות של התוכנית מבחינת תקציב וכוח אדם) כדי לקבל את ההחלטה בעצמו. משם נגרר הנושא במשך שנה, עד שבג"ץ הציב לצבא דדליין ברור. לצמרת צה"ל היה ברור כי בג"ץ היה כופה את שילובן של נשים בשריון על רקע הפיילוט המוצלח (וכי זה שוויוני ואפשרי), ולכן התקבלה ההחלטה.

התגוללות רבה היתה בשנתיים האחרונות על הסוגיה הזאת, רובה מצד אנשים שלא ראו טנק מימיהם. מה לא נאמר? מהאפשרות להפקרה של ביטחון ישראל ועד לחשש מקיום יחסי מין בטנק. לערימת ההבלים שנשמעה לא היה סוף, ולעיקרה גם לא היה עיגון במציאות.

נשים משרתות בצבא, והן משרתות כלוחמות. יש לכך שלוש סיבות עיקריות:

א. השוויון וחופש ההזדמנויות.

ב. כי הן עושות את זה מצוין.

ג. כי כל אישה שמתגייסת לתפקיד קרבי משחררת גבר להתגייס ליחידה קרבית יותר. יש יחידות (גדודי פיקוד העורף, מג"ב, הגנה אווירית וכמה מערכים בחיל התותחנים) ששיעור הלוחמות בהן נושק ל־50 אחוז. בכל היחידות הללו הן מקבלות רק שבחים.

זה עניין של זמן עד שגם שילובן של נשים בשריון יתקבל בטבעיות. טוב היה עושה כוכבי לו לא הכריז על הארכת הפיילוט, אלא על שילובן המלא והמיידי של לוחמות בטנקים. בלי אם ובלי אבל. ממילא מדובר בטנקים חד־מגדריים ובגבולות רגועים יחסית. מי שמוטרד מהאפשרות שהן ייפגעו, מוזמן להתחבר ל־2020: לוחמות כבר נהרגו, ונשים משתתפות דבר שבשגרה בפעילות מבצעית חוצת גבולות באוויר ובים.

נכון שיש גם קשיים. הפיילוט העלה בעיות בתחום טעינת הפגזים, למשל, או בפריסת זחל. המסקנה המתבקשת היתה להקפיד במשקלן ובגובהן של הבחורות שיגויסו לטנקים כדי לשמור על בריאותן. לא "ביג דיל", ובוודאי לא סיבה לחדול.

צה"ל מתמודד כיום עם בעיות מוטיבציה לא פשוטות בקרב הנוער. חיילות שמתגייסות לשירות קרבי וממלאות את השורות ראויות לשבח, לא לגנאי. ישאלו את עצמם המקטרגים מה מפריע להם באמת: כי על פי קביעתו המקצועית של הצבא, גם האישה שבטנק יכולה לנצח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר