העימות בין שתי ההודעות המשודרות, של ראש הממשלה נתניהו ושל בני גנץ, היה על הנראטיב ועל השליטה באווירה ובטון של ההתפתחויות הפוליטיות בימים הבאים - ובמערכת הבחירות בכלל. הרושם הוא, שנתניהו היה צריך לצלוח את המכשול התדמיתי של בקשת החסינות ולרוץ הלאה.
במידה רבה הוא הצליח, משום שבקשת החסינות נראית כהמשך לעימותים הקבועים שלו עם מערכת אכיפת החוק מזה כשנתיים. הוא הטביע את בקשת החסינות ברצף ההישגים של ממשלתו במשך עשר השנים האחרונות. רק השבוע נחגג האירוע הדרמטי, ההיסטורי אולי, של תחילת הזרמת הגז מלוויתן. קשה לדמיין ראש ממשלה אחר מלבדו, שהיה מצליח יחד עם שר האנרגיה יובל שטייניץ לדחוף את מתווה הגז ולהביא אותו דרך כל המכשולים לשיט חופשי.
נתניהו מצליח להעביר מסר סמוי, בעזרת תומכיו, שיש משהו לא רציונלי מבחינתה של מדינת ישראל ובעצם כל מדינה, לבצע סיכול משפטי לראש ממשלה שמוביל את מדינתו למצב שכל האינדיקטורים שלה הם חיוביים: בכלכלה, בביטחון, ובאפשרויות המדיניות. כך יוצא שמערכה אופוזיציונית להפלתו חייבת להסתמך על שורה של אנשי ביטחון בכירים ביותר, בתוספת מכפיל הכוח של המערכת המשפטית.
נתניהו התמקד רק במעשיה של מערכת אכיפת החוק ונזהר מאוד בכבודו של בית המשפט, אף שיש שיגידו כי בתנאים הקיימים היום בישראל, יהיה קשה לערוך לו משפט צדק. הוא הבליט את צווי איסור הפרסום שנוגעים לחומרים חשוכים של אלה שהכינו את כתבי האישום.
הדגש שלו, כי החסינות לא תבטל את המשפט שלו בעתיד, אולי נקלט בציבור ואולי לא. בכל אופן, תגובתו של בני גנץ נשמעה בחלקה כמו מי ששר את המלים של 'התקווה' לצלילי 'האינטרנציונל'. כלומר, הוא התחיל את דבריו בטון צורם ומזויף. זה לא היה יום עצוב למדינת ישראל. ההליך המשפטי נגד נתניהו נתפס כבר זמן רב כחלק מהמערכה הפוליטית. דומה שנתניהו, בסופו של דבר, תזמן את הודעתו לאחרי הדיון בבג"ץ לגבי כשירותו.
גנץ התווה את הקמפיין של מפלגתו ברוח של מדינת ישראל נגד ממלכת נתניהו. שוב נראה שגנץ, כמו ליברמן ולפיד, מתואם בסיסמאות שלו עם הכותרות הראשיות של נוני מוזס: לפני כמה שבועות הוא הציע בנדיבות "חנינה תמורת פרישה", כאילו הוא נשיא ושופט; ועכשיו, "בזמן שאתם עמדתם בתור לחיסוני שפעת, נתניהו ישב עם יועציו המשפטיים". נזכיר שלפני שלושה ימים, בהקשר של חיסוני השפעת, הוכרז בממלכת מוזס על מצב "כאוס".
הדבר החשוב שהבוחרים צריכים לזכור: גנץ וחבריו פוסלים אישית את נתניהו ולכן אין אופציה לממשלת אחדות. זה או ממשלת נתניהו והימין, או ממשלת גנץ שמתחילה בגוש חוסם עם הרשימה המשותפת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו