"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להניח את הבחירה בידי הציבור

,עודכן

בג"ץ הנחה את היועץ המשפטי לממשלה להודיעו אם בכוונתו לתת חוות דעת בשאלה אם אפשר להטיל על בנימין נתניהו את משימת הרכבת הממשלה בהתאם לתוצאות הבחירות הבאות. ליועמ"ש אכן נתונה הסמכות לחוות דעתו בכל שאלה הנוגעת לסדרי שלטון ומשפט, אך לצד זאת ניצבת גם שאלת נאותות הפעלת הסמכות. שלושה טעמים בעלי כוח מצטבר מכריעים את הכף, לדעתי, נגד גיבוש חוות דעת טרם הבחירות.

הטעם הראשון מגולם בכך שחוות הדעת היא ערטילאית, ותהיה רלוונטית רק אם תוצאות הבחירות יאפשרו את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו. בשלב זה איננו יודעים את התוצאות, ואף לא אם הליכוד יציב את נתניהו בראשו. מנהג נקוט אצל כל יועץ משפטי הוא להימנע מחוות דעת תיאורטית. מוסד היועמ"ש אינו סימפוזיון אקדמי.

הטעם השני נעוץ בנסיבות שיתהוו בעקבות הבחירות. טעם זה מתכתב עם עניין הערטילאיות: אין טעם בחוות דעת אם אין היא מביאה בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות הקיימות בעת נתינתה. נקודת המוצא היא שאין איסור בדין להטיל על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום את מלאכת ההרכבה, והדין גם מאפשר לראש ממשלה לכהן גם בעת שמתקיים המשפט בעניינו. החלטה להימנע מהטלת התפקיד על חבר כנסת שהוא גם נאשם היא שאלה של סבירות הנעוצה בכל נסיבות הרקע; כתב האישום מצד אחד וההיקף והמובהקות של הכרעת הבוחרים מצד שני. סבירות ההחלטה של הרשות מושפעת מן הנסיבות. הלכה ידועה היא שהחלטה שאינה שוקלת את כל הנסיבות הרלוונטיות איננה תקינה. כך אפשר לומר גם על חוות דעת ערטילאית.

הטעם השלישי הוא שהיועמ"ש חייב לגדור עצמו בדלת אמות חובתו כיועץ משפטי ולהימנע ככל האפשר מהשפעה, ישירה או עקיפה, על מהלכי הבוחרים בקלפי. ברור שהבעת דעה מסוימת מצד היועמ"ש עשויה להשפיע על הצבעת הבוחרים. היועמ"ש אינו חייב להתאים את "שעון הזמן" המשפטי ל"שעון הזמן" הפוליטי, אך גיבוש חוות דעת דווקא כעת כמוה כירידה לזירת ההתגוששות הפוליטית.

נכון, אפשר לטעון שעל היועמ"ש לגבש את חוות דעתו כעת כדי למנוע מן המצביעים הצבעת סרק. אך ליבת הרעיון הדמוקרטי היא להניח את הבחירה בידי ציבור המצביעים. בבחירות דמוקרטיות לעולם מרחף חוסר ודאות בשאלות שונות. חרף הבעייתיות שעלולה להיווצר, שיקול הדעת המשפטי צריך לבוא בעקבות הכרעת הבוחר, ובזיקה אליה. רתימת המרכבה לפני הסוסים עלולה להטות מלאכותית את דרך המרכבה, ואף לשבשה.

פרופ' עודד מודריק הוא סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי תל אביב וכיום מרצה באוניברסיטת אריאל. יועץ לשעבר לצוות ההגנה של נתניהו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר