בתדרוך עיתונאים הציג שר הביטחון נפתלי בנט מטרה לפעילות צה"ל בסוריה: "לגרום לאיראן לוותר על הניסיון להתבסס בסוריה" (יואב לימור, "ישראל היום", 29.11.19). בניגוד לנטייה הרווחת לעמימות בהגדרת המטרה האסטרטגית, העז השר בנט להגדיר מטרה ברורה ומדידה. האם המטרה שהציב ניתנת למימוש? והאם נכון להציג כך מטרה אסטרטגית?
כתבים צבאיים דיווחו כי להערכת המטה הכללי, ספק אם הרחבת הפעילות ההתקפית - מוצלחת ככל שתהיה - תוכל לגרום לאיראן לוותר על חזונה ושאיפותיה בסוריה. אנשי המשטר האיראני ומשמרות המהפכה פועלים מכוח אמונה. אילוצי המציאות בהחלט מכתיבים להם שינוי והתאמה לנסיבות, אך לא מדובר בוויתור על חזון.
מתבקש בסוגיה מבט היסטורי. צה"ל שאך סיים את מלחמת העצמאות ונתבע לקיצוץ מקיף בסדר הכוחות, התקשה בגיבוש מענה מתאים לבעיית טרור הפדאיון. עם הקמת יחידה 101 ואיחודה עם גדוד הצנחנים, בהנהגת הרמטכ"ל משה דיין, התפתחה בהדרגה תפיסת פעולות התגמול כמענה לבעיה. אלא שעד מהרה התברר כי על אף רצף הצלחות מבצעיות, שיטת הפעולה לא הביאה לצמצום ממשי בפעילות הטרור.
מסגרת תפיסתית פורצת דרך. דיין // צילום: אי.אף.פי
ממשלת ישראל נקלעה למבוכה אסטרטגית. ביצירתיות האופיינית לו, פירש דיין מחדש את ההיגיון לפעולות התגמול והציב להן מטרה מערכתית אחרת. באבחון מצביאותי זיהה את הפער בין הפעולה המבצעית בהקשרה הטקטי, לבין משמעות הפעולה בהקשרה האסטרטגי. מתוך כך, הסביר מדוע אין לצפות מהפעילות ההתקפית כשלעצמה לפתור באופן ישיר את איום הפדאיון.
בנאום בקורס קצינים 1955, תיאר את ההיגיון המוביל לפעולות התגמול בקביעה: "לניצחונותינו ולכישלונותינו בקרבות זעירים לאורך הגבול ומעבר לו, נודעת חשיבות מרובה. לא בלבד בשל השפעתם הישירה על הביטחון השוטף, אלא אף בגלל משמעותם בהערכת הערבים את כוח ישראל ובאמונת ישראל בכוחה".
דיין הציב בנאומו מסגרת תפיסתית פורצת דרך שהציעה רלוונטיות מחודשת למטרת פעולות התגמול. טרור הפדאיון המשיך להיות העילה להפעלתן, אבל הן כוונו למטרה רחבה יותר: מיצוב מקומה של ישראל וכוחה הצבאי במערכת האזורית והבינלאומית שהלכה והתגבשה.
נוצרה בכך מסגרת אסטרטגית פתוחה להתפתחויות האזוריות בציפייה למשהו שיתהווה: או שרצף הפעולות יביא לדעיכה הדרגתית בטרור או שהוא יאיץ הידרדרות למלחמה וסדר חדש. בינתיים מתוך ההזדמנות לחיכוך מבצעי יזום עם הצבאות הסדירים של מצרים, ירדן וסוריה, צה"ל בנה את יכולתו וכונן את תודעת יכולתו בעיני האויב ובעיני הזירה הבינלאומית. לאיכות הביצוע של צה"ל ברצף הפעולות, היתה ללא ספק השפעה על התגבשות שיתוף הפעולה עם צרפת לקראת מבצע סיני.
בהשראת תפיסת דיין, ניתן להציג את הלחימה נגד כוחות איראניים בסוריה, במיוחד בגבול הגולן, כעילה להתנגשות יזומה עם כוחות איראניים מתוך אינטרס הגנתי ולא מתוך אינטרס ישיר במלחמה כוללת.
בעצם התעוזה להפעיל כוח, גם כשהדבר כרוך בהתנהלות על סף המלחמה, יש פוטנציאל הידרדרות אבל גם פוטנציאל למיצוב מקומה של ישראל במערכת האזורית המתעצבת מחדש מול איראן. מטרת ההתנגשות היא להציג עליונות מבצעית בהוכחת יכולת צבאית ותעוזה אסטרטגית, בהבהרה כי מדינת ישראל אינה חוששת מהתנגשות צבאית בהגנתה על האינטרסים החיוניים לה. מטרה שכזו פתוחה להתפתחויות בלתי צפויות ובלתי נשלטות, ובכך טמונה סגולתה כמטרה אסטרטגית בת־מימוש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו