"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתיק הזה הצדק צריך להיות משודר

,עודכן

הכרזתו הדרמטית של היועמ"ש, בשידור ישיר ממשרד המשפטים בירושלים, על כוונתו להעמיד לדין את ראש הממשלה, הורידה את המסך על המערכה הראשונה במחזה האבסורד הקרוי חקירות בנימין נתניהו.

הסערה שיצרה ההכרזה עדיין לא גוועה, מטבע הדברים. ברחובות עדיין מתייצבים מפגינים נחושים, באולפנים פרשנים מלהגים, ובכנסת פוליטיקאים מנסים להבין האם וכיצד מסייעת החלטת היועץ לצאת מהמלכוד. אך במציאות, פרק החקירות וההכנות בן שלוש השנים שבהן מתנהלים תיקי נתניהו תם, ובטווח הזמן הנראה לעין, ללא תלות בפתרון התסבוכת הפוליטית־משפטית־חוקתית, עומדת לצאת לדרך המערכה השנייה, ובמרכזה יעמוד המשפט. את המשפט הזה כולנו, תומכי נתניהו ומתנגדיו, אלו שרואים בו את איש האופל ואלו המאמינים שהוא נרדף, צריכים לדרוש לראות בעיניים ובשידור חי.

קשה למצוא מילה שתתאר את עומק המשמעות של הדיונים וההכרעה שתעלה ממשפט נתניהו. מדובר בדרמה, רעידת אדמה, קו פרשת מים ועוד ביטויים ממשפחת הטלטלות ההיסטוריות, וכולם הולמים את הרגע. העדויות, הראיות, החקירות הראשיות והנגדיות - כל אלה לא יכולות להתנהל מאחורי דלתות סגורות ובתיווך התקשורת, שמן הסתם תדווח לציבור קטעים מהמתרחש לפי שיקול דעתה. בתיק מדינת ישראל נגד נתניהו, הצדק צריך להיראות על כל מסך, בכל רגע נתון, ובצורה כזאת שכל האזרחים יוכלו לצפות בעשייתו.

לציבור יש זכות לראות את התובעים בתיק מפנים שאלות נוקבות לנאשם, זה ברור. אבל מעבר לכך, יש לציבור זכות לצפות גם בעדותו של יאיר לפיד נסרקת בידי סנגורי נתניהו, בהסבריו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, שמעולם לא דיבר בפומבי ושפוליטיקאים ועיתונאים רבים נרתעים אפילו מלבטא את שמו. לאזרחי המדינה עומדת גם הזכות לבחון בעצמם את גרסאות עדי המדינה, ולגלות אם מערכות השלטון וקשריהן עם התקשורת וההון, שעד היום התנהלו במחשכים, אמנם הסתאבו והושחתו ללא הכר, או שמא הריקבון פשה בפקידות המשפטית.

צילומו ושידורו של משפט נתניהו אפשרי גם מבחינה החוק, שאינו אוסר זאת ומשאיר את ההחלטה לשיקול דעתם של השופטים. בעבר ניתן אישור כזה במשפטים בעלי משמעות ציבורית כבדה - משפטי אייכמן ודמיאניוק זכורים לכולם, וכך גם שידור פסק הדין במשפטו של יגאל עמיר. האישור האחרון ניתן בהכרעת הדין בעניינו של אריה דרעי לפני כ־20 שנה. מערכת המשפט ועיקרון פומביות הדיון התקשו מאז להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית, אבל שנת 2020 ומשפט נתניהו הם רגע מעולה להדביק את הפער ולפתוח את חדרי הדיונים בפני הציבור.

האם זה יקרה? מוקדם לדעת. הדבר תלוי בעמדות הנאשמים והמאשימים, שלא בטוח שישמחו לחשוף את האמת והצדק, וספק אם השופטים בתיק יחרגו מהנורמה השמרנית הנהוגה. אך מדובר בצעד הכרחי לאמון הציבור, שבכוחו לקבוע אם המערכה השלישית, זו שתגיע אחרי המשפט, תתקבל בהבנה, או שתהפוך חלילה לטרגדיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר