"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קשה שלא לתהות על העיתוי

,עודכן

כתב האישום נגד ראש הממשלה מוגש דווקא כשישראל זקוקה לממשל קר רוח, סמכותי ויציב, שישדר גם יכולת הכרעה. המסמך הזה בוודאי נלמד ומנותח בימים אלה גם על ידי מיטב מומחי הביון והיועצים המדיניים בעולם. אלה מתבקשים להגיש לקברניטים במדינותיהם הערכות ומסקנות לגבי מידת חוסנו של הממשל בישראל, על אחת כמה וכמה לנוכח המתרחש ועוד יתרחש מעבר לגבולותיה הקרובים, וגם בתחום הטווח של הטילים המתקדמים ביותר.

אם נשקלים בממשל טראמפ סיכויים וסיכונים באשר לנקיטת פעולה צבאית נגד המערך הגרעיני של איראן, סביר להניח שבצמוד נדונה גם הסוגיה: איזו מין ישראל תעמוד הכן, יציבה, לקראת אפשרות של פגיעה אנושה במערך פיתוח מדיניות הגרעין של איראן? יש להזכיר כי האמירה שטבעו בעבר בבית הלבן, שלפיה "כל האופציות מונחות על השולחן", עדיין תקפה. היא לא הוסרה מסדר היום המדיני־אסטרטגי של ארה"ב.

אבל החלל השלטוני בישראל, שרק הולך ומתרחב, עלול להשפיע, ואפילו לייאש, את מקבלי ההחלטות בארה"ב. הנשיא טראמפ אולי שואל את עצמו, האם בימים הבאים יש בכלל טעם להניח על השולחן את יוזמת השלום להסדר העימות הישראלי־פלשתיני?

במקורה היא תוכננה לשמש גם נדבך חשוב במערכה המתחוללת בארה"ב על זהות הדייר החדש או על כהונה שנייה לדייר הנוכחי בבית הלבן. ליוזמת טראמפ נועדה חשיבות עליונה: היא צפויה להיות גם המענה הרפובליקני ליריב הדמוקרטי, יהיה אשר יהיה. היא נועדה להגיב על העיסוק העקבי של המתמודדים על הנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, שחלקם מרבים להתמקד בסוגיית הקונפליקט הישראלי־פלשתיני. חלק מהם אף נקטו לשון של איומים, עד כדי אזכור האפשרות של קיצוץ במימון לצרכיה הצבאיים של ישראל. בעבר היה איום כזה נחלתם הבלעדית של נשיאים רפובליקנים; התהפכו היוצרות. נראה כי בעתיד תוכנס תוכנית טראמפ להקפאה. בתנאים הנוכחיים אין כמעט ספק שהיא בבחינת סעד עקר.

הבה נתבונן במציאות המתהווה, הנוגעת ישירות לטראמפ ולנתניהו: השניים, מנהיגים־אחים כמעט, בעלי ברית, אפילו אחוזים בעבותות אהבה. שניהם נתונים במאבקים מרים בבתיהם: טראמפ עקב הדיונים בבית הנבחרים על הדחתו (אם כי צפוי שהרוב הרפובליקני בסנאט יסכל את הדחת הנשיא), אבל עצם העיסוק רב התפוצה בכך פוגע בנשיא מאוד. ונתניהו? אין צורך לפרט.

לנוכח התרחיש המתואר כאן, תרחיש הניצב לטעמנו איתן על קרקע המציאות, מן הראוי לתהות: למה דווקא ימים אלה נקבעו במשרד המשפטים להודעה על הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה? למה עכשיו? למה בהצטלבות הזאת, הרגע הספציפי הזה שבו לחוצה ישראל במפגש בין המציאות המדינית־צבאית המתוחה, לבין ההליכים המשפטיים ואולי עוד מערכת בחירות? ההתנגשות בין שני המסלולים מגיעה אלינו בעיתוי גרוע ביותר. מי שלא נתן דעתו על העיתוי, מי שהתעלם מן המתרחש בגלוי, יישא גם הוא באחריות לחולשה של ישראל הנובעת מן הרפיון של השלטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר