עכשיו זה כבר איננו כתב חשדות. עכשיו הסתיים השלב הפתטי של "אין כלום כי לא היה כלום".
אמש הסתיימו שנים של בדיקה וחקירה משטרתית ופרקליטותית. אמש קיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה לשעבר בממשלת נתניהו, ומי שנחשב למקורבו, החלטה ששום יועץ משפטי לממשלה לא קיבל לפניו: העמדת ראש ממשלה מכהן לדין, ולא זאת אף זאת: בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו יוכל לטעון כי מנדלבליט הוא תינוק שנשבה על ידי התקשורת ועל ידי ראשי הפרקליטות חורשי רעתו. הוא יוכל להגיד שהחוק מאפשר לו לכהן בתפקידו עד פסק דין חלוט המרשיע אותו, הוא יוכל לבקש לעצמו חסינות, ולהימלט ממשפט כל עוד הוא חבר כנסת, אבל הוא גם יכול לעשות את המעשה הנכון: להתפטר.
ברור שעורכי דינו מציגים בפניו את הסעיפים והאופציות המשפטיות שהוא יכול להשתמש בהם. כיוון שאין ועדת כנסת, עשוי תהליך הטיפול בבקשת חסינות מצידו - אם תהיה - להימשך עד חודשים לאחר הבחירות הבאות שיתקיימו רק במארס 2020, ובינתיים הוא יהיה רשאי להמשיך בתפקידו כראש ממשלה, גם אם מוחו יעסוק במשפט השוחד שלו יותר מאשר בכל נושא שיגיע לשולחנו, גם אם יעמיד פנים של "עסקים כרגיל".
ברור שיהיו מי שיאמרו לו כי אין לו תחליף, אם בשל מה שהם רואים כהישגיו ואם משום שהם רואים בו כמסוגל היחיד להגן על ישראל מפני כל אויביה. אבל זה לא יעזור. ברור שגם ברחוב בלפור מספר 3 בירושלים יאמרו לו להיאחז בקרנות המזבח, אבל הוא צריך לשאול את עצמו איך תיראה כהונתו של האיש ששירת בתפקיד ראש הממשלה זמן רב יותר מכל קודמיו, כולל דוד בן־גוריון. נתניהו איננו איש המתעלם מן ההיסטוריה. לא ממה שחלף ולא ממה שיירשם בעתיד. אם הוא מאמין באמת בחפותו, ואם הוא זוכר את הדברים שאמר בשעתו על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט (שכלפיו טען כי ראש ממשלה תחת חקירות אינו יכול להמשיך למלא את תפקידו, והוא חייב להתפטר), עליו להתפטר מייד, ולהילחם על חפותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
