"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזדמנות לרס"רים לסגור חשבון עם הקצונה הבכירה

,עודכן

1. בשבת ישראל מארחת את פולין. הכותרות שתפסו לי את העין לקראת המשחק גרמו לי מייד לעצום את העיניים - סאן מנחם עשוי לפתוח לראשונה, יש התלבטות בין דאבור לווייסמן ו־2,000 ילדים ותושבים מעוטף עזה הוזמנו למשחק. פרשנות? כולם נוסעים לטדי לראות את רוברט לבנדובסקי.

השבוע יצא לי לדבר לא מעט עם משה גלאם. אותו גלאם שיחק פעם ראשונה בהרכב ראשון בנבחרת באותו משחק אגדי בפריז בחורף 93'. שבוע קודם, במשחק אימון בקפריסין, ניסה שלמה שרף ללא הצלחה את אבי נמני כמגן. במחצית בא שרף לגלאם ואמר לו: אם תהיה טוב היום תפתח בצרפת ואז כל צרפת תדע עליך, לא רק החברים שלך בים של נתניה.

גלאם לא היה כוכב באותה נבחרת עמוסת סטארים, אבל בנבחרת שתעלה מחר מול פולין אין שחקן הגנה אחד ברמה של גלאם. יותר מזה, חוץ מערן זהבי אין שחקן אחד היום שהיה פותח בהרכב לפני 20 שנה בפלייאוף מול דנמרק, שהוליד את פרשת נערות הליווי.

נבחרת ישראל נמצאת במצב תודעתי מוזר בציבור. היחס אליה נגוע בחשדנות ובחוסר אמון, אבל המאמן שלה, אנדי הרצוג, זוכה לתמיכה גורפת. מצד אחד, מאמינים ליושרה שלו, מבחינים בחיבור שלו לשחקנים ומרוצים שהליהוקים שלו בהרכב נראים ענייניים ולא נגועים בהתערבות של עסקונה.

במבט לאחור צריך לשבח את ועדת האיתור למינוי המאמן, שהתקבלה אצלנו בחשדנות. יהיו תוצאותיה של הנבחרת אשר יהיו - הרצוג לא נתפס כאן כאשם בהפסדים או בסיכוי האפסי להגיע לטורניר גדול.

שום מאמן, גם גדול בהרבה מהרצוג, לא יפיק הרבה יותר מהמעט שיש פה כדי להצליח. בגלל זה גם הדילמה של הרצוג עצמו אם להמשיך בתפקיד או לא. הוא מכיר את הפוטנציאל המוגבל, את מספר הכדורגלנים הנמוך מאוד בהשוואה לכל המקבילים באירופה, ואת רמת ההדרכה והמתקנים שבהם הצעירים מתאמנים כאן. הוא יודע שביום שבו תתקבל החלטה לחולל מהפכה כמו באיסלנד, שמתקדמת ממוקדמות למוקדמות ועולה לטורנירים, יעברו לפחות 15 שנה. החלטה כזאת לא קרובה ליפול כאן. עמנואל שפר היה אומר על זה: "חבל את הזמן".

2. הרצוג צריך לדוג את ההרכבים שלו דרך לגיונרים שנחים על הספסל ועד לליגה מקומית שנמצאת באחת משעותיה הרעות בכל הזמנים. אפילו מכבי ת"א של היום לא מתקרבת ללפחות 6-5 מכבי ת"א של פעם.

כיוון שכישרון מולד הוא בלתי נשלט, ישראל של היום לא יכולה להיות שוות כוחות לפולין החזקה, כפי שהיתה בימי ברקוביץ/עטר/רביבו/נמני/רונן חרזי, שכבש מול הפולנים שער אדיר בניצחון ברמת גן. גם ההפסד שם, 4:3, לא דמה ל־4:0 ביוני אחרון בוורשה, אבל אווירת סוף הקורס יכולה לשרת דווקא אותנו. זו הזדמנות לרס"רים לסגור חשבון עם הקצונה הבכירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר