"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אם נתניהו יזוכה - הפרקליטות תואשם בניסיון הפיכה

,עודכן

ישראלי שצפה או קרא בתכני החדשות של השנים האחרונות, לא יכול להגיע למסקנה אחרת מלבד זו שראש הממשלה שלו בעשור האחרון, הוא אדם מושחת. או כפי שנוסח באותו שלט קולע באחת מהפגנות פתח תקווה, "נתניהו אשם עד שתוכח חפותו".

גם מי שנחשף להלכי הרוח במשרד המשפטים לא יכול היה להימלט מהרושם שבכירי פרקליטנו חרצו מזמן את דינו של נתניהו. המחמירים שבהם ביקשו להעמידו לדין על שוחד בכל הפרשיות ששמו נכרך בהן. המקלים, בראשם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הסתפקו "רק" בחשד אחד לשוחד בתיק 4,000 (וואלה בזק). זו רוח התקופה.

ואולם בחינה קרה של תיק וואלה-בזק, מעלה שאשמת השוחד המיוחסת לנתניהו ואלוביץ', כלל אינו ודאית. אלוביץ', המשחד לכאורה, הפסיד את כל הונו ועדיין אומר, "לא היה שוחד. הם רק רוצים את הראש של נתניהו". עד המדינה, שלמה פילבר, גם לאחר שחתם על ההסכם, משמיע מסרים זהים. לא מעט מומחים מצדיקים מקצועית את המהלכים שנתניהו נקט כלפי בזק. כלומר, בתיק יש חורים וממש כמו בפרשת הצוללות, מה שנראה כחד משמעי וברור בתחילת הדרך, מתברר שאינו כזה בהמשך.

זאת ועוד, כדי להוכיח אשמה פלילית יש צורך להוכיח מודעות וכוונה, וגם בהיבט זה לא ברור אם יש לתביעה הוכחות. מעל לכל, ישנו כמובן ההיבט התקדימי שבו לראשונה, דווקא במקרה של ראש ממשלה מכהן, מכניסים יחסי מו"ל ורגולטור, שכמותם מתקיימים מאז ומתמיד בישראל, תחת פריזמה משפטית. להמצאה הזו, כפי שהעלו המשפטנים הבינלאומיים שגייס נתניהו ופרסמה בעיתון זה קרולין גליק, אין אח ורע בעולם החופשי. גם העניין המהותי הזה חייב לעמוד לנגד עיניו של היועץ.

• זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטיו של נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו

כל אחד משיקולים האלה, ועל אחת כמה וכמה, המשקל המצטבר של צירופן, עשוי להביא בסופו של יום לזיכויו של נתניהו. אפשר לתעב את נתניהו ואפשר להעריץ אותו, אפשר לסלוד מהתחום האפור שאליו נכנס, ואפשר לראות במעשיו זוטי דברים, אך אין ספק שקיים סיכוי, אולי של עשרה אחוז, אולי יותר, שיזוכה. אחרי הכל, מן המפורסמות שבית משפט הוא כמו מלחמה – אתה יודע כיצד תיכנס אך אין לך מושג כיצד תצא.

כך שההתלבטות המונחת לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה כבדה עד מאוד. מחד, ברור שנתניהו לא נהג כשורה ביחסיו עם אלוביץ', ולכל הפחות היה בניגוד עניינים. מאידך, נראה שהכלל לפיו מעמידים לדין כאשר הרשעה היא מעבר לספק סביר, לא מתקיים בתיק 4,000.

המשמעות של כל אלה היא שאם מנדלבליט ידבק באישום השוחד אך נתניהו יזוכה, האשמה הציבורית תופנה אל היועץ כמי שהפיל בכלים משפטיים ראש ממשלה שנבחר על ידי העם. התפתחות כזו תמיט כתם נצחי על התביעה הכללית, שגם כך חלקים נרחבים בציבור איבדו את האמון בה, ולא רק בגלל ענייני ימין שמאל. הרי מפרקליט המדינה שי ניצן, לאיש כבר אין ציפיות של יושרה. שלל הפרשיות שדרדרו את הפרקליטות בתקופתו מעלים סימני שאלה כבדים על תפקודו וכשרותו.

כך שבפני היועץ המשפטי התלבטות כבדה להחריד. מחד, ברור שראש הממשלה לא נקי מרבב. מאידך, שגיאה מצדו של מנדלבליט, עלולה למוטט את יסודות הדמוקרטיה, הן בכך שימרה את פי בחירת העם, הן בכך שיפגע פגיעה אנושה בלגיטימציה הציבורית של מערכת אכיפת החוק. ההתקפות שהיו על הפרקליטות לאח זיכויו של אהוד אולמרט באחד התיקים, הן כאין וכאפס לעומת רעידת האדמה שתהיה כאן אם נתניהו יועמד לדין בשל שוחד, או למעשה בכל סעיף אחר, ויזוכה.

בתנאים האלה דומה שליועץ המשפטי כדאי לחזור לרגע לימיו בצה"ל ולאמץ את הכלל המפורסם, 'יש ספק?! אין ספק'. כלומר, אין לקחת סיכונים מיותרים, אלא חובה לסגור את כל הפינות. בנסיבות המורכבות מאוד של תיקי נתניהו, דווקא הזהירות הזו היא האינטרס המשפטי העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר