בפני שני בתי הקונגרס

עם כל הקשיים ואי הנעימות הכרוכים בכך, ולמרות הביקורת הצפויה על הובלת מהלך מול בית הנבחרים ללא הידברות עם הבית הלבן, הופעה אמיצה ונחושה בפני שני בתי הקונגרס היא אינטרס לאומי ישראלי. כשמדובר באינטרס לאומי, לא עוסקים בנימוסים דיפלומטיים. לא יהיה זה תקדים. התקדים כבר נוצר בהופעה הקודמת, ב־3 במארס, 2015, בתהליך עוקף־אובאמה.

הפעם לא יוכל שגרירנו החרוץ לטפל ברקימת ההליך, אך סביר מאוד להניח שיימצא גורם פרו־ישראלי אחר שייקח על עצמו את המשימה. לא אלמן האוונגליסט. תמיד יהיה אפשר לתרץ את הגיחה לוושינגטון בקבלת פרס חשוב על תרומה להידוק היחסים בין העם היהודי לבין המאמינים האוונגליסטים. הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים ישמח להזמין את ראש ממשלת ישראל, למרות שהוא טרוד עכשיו בהליך הדחת הנשיא. ייתכן שגם הסנאט ישמח לעשות זאת, למרות הרוב הרפובליקני. אחרי הכל מדובר בביטחון ישראל.

הנאום יהיה עשוי לתלפיות. מספר הפעמים שבהן יקומו המחוקקים והמוזמנים על רגליהם כדי למחוא כפיים, יעלה רק על הנאום הקודם באותו מעמד. הדברים יתמקדו בנאיביות. אותה נאיביות של מי שמתרגש מדברים ומהחלטות בעלמא, מדברים הנזרקים לאוויר על אהבת ישראל, ממינוי שגריר המסייע להתנחלויות, מהעברה, לפחות באורח רשמי, של השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, מהכרזה על תמיכה בסיפוח רמת הגולן לישראל, ממחיקת המושג "שטחים מוחזקים" מן המסמכים האמריקניים הרשמיים, ומהתעלמות מהצהרה ממשלתית ישראלית באשר להתחייבות לספח שליש מן הגדה המערבית מייד אחרי הבחירות.

מה יכיל הנאום הבא? נאום נתניהו בקונגרס, 2015 // צילום: אי.אף.פי

חלק מן הנאום יוקדש לאי הנחתה של "עסקת המאה" על השולחן, אותה עסקה שתתעלם מכל מה שהתרחש כל השנים בין ישראל לפלשתינים, ותמציא את הגלגל: משהו חדש, שיתחיל מן הסוף ולא יגיע אל ההתחלה, שיפתח בחזון השלום וביתרונות השלום, ולא ייגע בשום דבר כואב, משום שבעיית הפליטים "הוסרה מעל השולחן" ובעיית ירושלים נפתרה אף היא עם הקמת השגרירות.

אבל עיקר הנאום יוקדש לבגידה בישראל האהובה, עד כי נוצר תקדים חשוב של ביקור הנשיא האמריקני במזרח ירושלים בלוויית נציגי ישראל. דברים קשים ייאמרו שם על החיזור הגורלי אחר רוחאני וזריף, על הרצון להתפייס עם איראן רק כדי להוכיח שבבית הלבן יושב קוסם אשר יודע להביא את יריביו על ארבע לאחר שהוא מכה בהם, קוסם שיודע להימנע ממלחמות מיותרות ולעשות שלום עם אויבים שאיתם לא דיברו בעבר.

השומעים יתרגשו לשמוע על החשיבות של נסיגת ארה"ב מן ההסכם עם איראן, ועל היתרונות שלא מוצו כתוצאה מכך, עד לאותה פגיעה קשה של איראן בשדה הנפט הסעודי. יוסבר למחוקקים עד כמה נאיבי היה זה להאמין לאיראנים כי הם חפצי שלום, ולאפשר להם להיכנס בשערי אמריקה. וכמה חשוב שלא ייתנו יד למהלכי פיוס מסוכנים כל כך.

והעיקר, דברים נכוחים יישמעו בישיבה המיוחדת של שני הבתים על אודות הבריחה האמריקנית מסוריה, במסגרת ההתכנסות בתוך עצמה וההתרחקות מכל מחויבות בינלאומית. היטב יוסבר לנוכחים כי המעצמה היחידה בעולם אינה יכולה להרשות לעצמה להתנהג כמדינה שהאינטרס היחיד שלה הוא ענייניה הפנימיים. העולם זקוק לה ולהובלה המוסרית שלה, ואם בבית הלבן אין מבינים זאת, צריך הקונגרס ליטול את ההובלה ולהחזיר את העניינים למסלולם, משום שעולם בלי אמריקה הוא עולם הובסיאני של כל דאלים גבר.

ואם אחרי ההתרגשות הרבה שתתעורר בגבעת הקפיטול, יתקשרו משדרות פנסילבניה 1600 לשגרירות ישראל בוושינגטון כדי לבקש פגישה עם טראמפ, יענה הגורם הישראלי בחיוב ובנדיבות, אבל יגיע לפגישה בחדר הסגלגל שלוש שעות לאחר שנקבע.