פותחים דף חדש

הקונצנזוס הקיים ביחס ליום הכיפורים אינו מובן מאליו. אילו נדרשנו לנבא מראש, איזה מכל מועדי ישראל יהיה זה שייצור קונצנזוס גורף שכזה, החוצה עדות ומגזרים וכולל דתיים וחילוניים כאחד, ספק אם אינטואיטיבית היינו מצביעים דווקא על יום הכיפורים – "חג" שבסופו של דבר כולל צום המכביד על הגוף, והרהורי חרטה המייסרים את הנפש.

אחד ההסברים האפשריים לתופעה הייחודית הזו, לאיחוד שנוצר דווקא סביב החג הכי פחות "חגיגי" במעגל השנה, קשור למסר העמוק של היום, הנוגע לכל אחד מאיתנו כאדם, באשר הוא.

כל חג מבוסס על ערך מרכזי, מכונן, המזמין אותנו להתחבר אליו. בפסח, זהו ערך החירות על כל משמעויותיו; בסוכות, זוהי היכולת לחוות את השמחה הפשוטה של הטבע; בשבועות, התחברות אל יסודות החכמה והדעת; בראש השנה, הכוח לחדש ולהתחדש.

יום הכיפורים הוא היום שבו מתחבר כל אחד מאיתנו אל ה"אני" האמיתי שבו, אל הפוטנציאל הלא ממומש הקיים בתוכו. החיבור הזה נעשה באמצעות התשובה, ובאמצעות הסליחה.

הנביא יונה, שעליו אנו קוראים בהפטרה החותמת את יום הכיפורים, מתקומם נגד רעיון התשובה. כשהוא מצֻוֶּה להעביר את מסר התשובה אל העיר נינווה, הוא מתנגד, ובצעד יוצא דופן של מרד, הוא "בורח מפני ה'". כשפורצת סערה ומאיימת להטביע את האניה שבה הפליג, הוא "נרדם" בירכתי הספינה, לבטא את אדישותו ואת חוסר המשמעות שהוא מוצא בעולם שמידת הדין אינה שולטת בו. בסופה של ההפטרה, נאלץ גם יונה להכיר בחשיבותה של התשובה ובהיותה תנאי מכונן לקיום העולם כולו.

עיקרון התשובה אומץ גם במערכת המשפט הישראלית, בדרכים שונות. בהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, המאפשר את מחיקת רישומן של עבירות, מוסבר כי "העיקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי... אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה", תוך ציון המקורות העבריים של עיקרון התשובה.

במובנה העמוק והמלא, תשובה אינה דווקא הכאה על חטא ספציפי. כל התקדמות שלנו אל ה"אני" הנכון שבנו, כל צמצום של הפער המכאיב בין מקומנו בפועל לבין המקום שהיינו חפצים להיות בו – כהורה, כאדם, כבן זוג, כחבר ואיש משפחה, ובכל תחום אחר שיש לו ערך, הוא ביטוי של "תשובה".

“תשובה קדמה לעולם", נאמר במדרש. המשמעות הפשוטה של הדברים, היא שאין קיום לעולם ללא אפשרות תשובה, ללא אותה חמלה המעניקה הזדמנות נוספת, גם לאחר כישלון. אבל לצד משמעות צרה זו, שהיא נכונה בפני עצמה, המשמעות העמוקה יותר של המילים "תשובה קדמה לעולם", היא שהעולם כולו מושתת על תהליך תשובה מתמיד – על החתירה של כל אדם ואדם למימוש הפוטנציאל שבו, של ה"אני" האמיתי שבתוכו.

הכלי הנוסף המסייע לאדם להתחבר אל אותו "אני" ולהעצים אותו, הבא לידי ביטוי ביום הכיפורים, הוא הסליחה. יום הכיפורים הוא היום שבו אדם מבקש את סליחתו של כל אדם שבו פגע, במודע או שלא במודע; אך במקביל, הוא גם מבצע פעולה כזו מצידו – הנוסח הפותח את תפילות יום הכיפורים כולל את המילים "הריני מוחל מחילה גמורה לכל מי שחטא נגדי... ולכל חטאת האדם, אשר בין אדם לחברו". כמה עוצמה יש במלים השקטות הללו, המשחררות ומנקות את האדם מהכעסים האצורים בו כלפי הזולת, המונעים את התפתחותו ואת העצמתו האישית שלו עצמו.

אבי (ד"ר יעקב) ז"ל נהג להסביר שגם נוסח "כל נדרי", הנאמר בתחילת היום, אוצר בתוכו איזו מחילה רכה, הפעם כלפי עצמנו; כלפי נדרים והבטחות גדולות ונצורות שנטלנו והבטחנו לעצמנו, שרק את חלקם הצלחנו לקיים.

יום הכיפורים הוא יום ההתחברות לעצמנו, באמצעות התשובה ובאמצעות הסליחה. גמר חתימה טובה.

עו"ד יחיאל וינרוט הוא ד"ר למשפטים ועומד בראש משרד ד"ר י. וינרוט. בנו של עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל