ביולי האחרון, לרגל מצעד הגאווה, פרסמתי במוסף הפוליטי של "ישראל היום" כתבה על להט"ב ימנים. אחת המרואיינות בכתבה, מיכל בהגן, הפעילה ב"גאווה בליכוד", הצליחה לזקק באופן מדויק את הצביעות העומדת בבסיס יחסי הגומלין בין השמאל הפוליטי ללהט"ב.
"הראשונים שהשמאל יזרוק מתחת לגלגלים כשהוא יריח את השלטון הם הלהט"בים", אמרה, "עובדה שבממשלת אוסלו של רבין, אלוני אמרה שהיא תלבש שטריימל בשביל השלום. הדרך היחידה של השמאל לחזור לשלטון היא להסתמך על החרדים או על הערבים - ובשתי הקבוצות האלו סוגיית הלהט"ב היא מוקצית".
לאורך שתי מערכות הבחירות האחרונות אמירות מהסוג שהשמיעה בהגן נתקלו בבוז מהול בזלזול, ולצד הפעלת קווים חמים נגד הדתה, הפרדה והמרה - נשמע לעג על "השותפים הטבעיים" של נתניהו, הלוא הם נציגי המפלגות החרדיות ואנשי הציונות הדתית. "אנחנו הפסקנו עם הסיפור הזה של חנופה, של הורדת הדגלים האידיאולוגיים שלנו מתוך פחד", הבהירה סתיו שפיר ביחסה לסוגיית הלהט"ב.
הבחירות הסתיימו, וחיש מהר המנגינה השתנתה. ראשונה להשתכשך במימי ההדתה היתה תמר זנדברג, עד לא מזמן יו"ר מרצ ומקום 4 במחנה הדמוקרטי, שקראה שלשום להקמת "ממשלת מרכז־שמאל־ערבים־חרדים". אתמול ביקשה חברתה למפלגה סתיו שפיר - זו שאמרה בעבר "הפסקנו עם הסיפור הזה של חנופה, של הורדת הדגלים האידיאולוגיים שלנו מתוך פחד" - להוכיח כי השטריימל שלה גדול יותר, וניקתה לחלוטין את החרדים מנגע ההדתה. בראיון ל־Ynet טענה שפיר כי "באף שלב של הקמפיין לא היתה אמירה נגד החרדים. קיימתי אינספור דיונים עם הח"כים, גם בש"ס וגם ביהדות התורה. אפשר לעבוד ואפשר לשתף פעולה".
שפיר של אחרי הבחירות כנראה שכחה את שפיר של טרום־הבחירות, שהבטיחה להילחם בחומרה נגד מופע ההפרדה בעפולה, שבו נכחו בעיקר חרדים, בנימוק כי "לא ניתן להפוך את ישראל למדינה חשוכה". גם היחסים הפסטורליים בין שפיר לנבחרי הציבור החרדי עלו, מתברר, לפני כחודש וחצי על שרטון, אז דווח בגלובס כי נציג של יהדות התורה כינה את שפיר "פשיסטית".
זנדברג, שהדגישה במהלך הקמפיין כי "אסור להרשות שנשים יופרדו מגברים בשום רחוב בישראל - גם בשכונות חרדיות", התפייטה לפתע על קואליציית חלומות עם חרדים וערבים, שתהיה "מתונה, שוחרת שלום וצדק". בלהט הפנטזיות שכחה זנדברג כנראה כי מצביעי ש"ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת היו היחידים שהתנגדו למחאת הפונדקאות לפני כשנה. "השותף הטבעי" החדש של זנדברג ושפיר - יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן - היה זה שאמר על הלהט"ב כי הם "יודעים שהם חוטאים", בעוד שר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, ערם בכנסת האחרונה קשיים גדולים על הקהילה הטרנסג'נדרית. שותף נוסף, יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, סירב להיפגש עם נציגי הלהט"ב, וחברי בל"ד ורע"ם־תע"ל התנגדו או נמנעו לכל יוזמת חקיקה למען הקהילה.
זנדברג מבינה היטב שבממשלה החדשה שבה היא כה חושקת לא יהיה אפשר לקיים פסיק מההבטחות של מפלגתה לקהילת הלהט"ב - אך לא סוגיות שוליות כמו אימוץ על ידי הורים גאים או הדרת נשים יגרמו לה או לשפיר לוותר על אופציה לשלטון.
השטריימל, מתברר, חזר לאופנה בשמאל, רק שהפעם אפילו השלום לא יכול לשמש תירוץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו