"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השטריימל של שפיר וזנדברג

,עודכן

ביולי האחרון, לרגל מצעד הגאווה, פרסמתי במוסף הפוליטי של "ישראל היום" כתבה על להט"ב ימנים. אחת המרואיינות בכתבה, מיכל בהגן, הפעילה ב"גאווה בליכוד", הצליחה לזקק באופן מדויק את הצביעות העומדת בבסיס יחסי הגומלין בין השמאל הפוליטי ללהט"ב.

"הראשונים שהשמאל יזרוק מתחת לגלגלים כשהוא יריח את השלטון הם הלהט"בים", אמרה, "עובדה שבממשלת אוסלו של רבין, אלוני אמרה שהיא תלבש שטריימל בשביל השלום. הדרך היחידה של השמאל לחזור לשלטון היא להסתמך על החרדים או על הערבים - ובשתי הקבוצות האלו סוגיית הלהט"ב היא מוקצית".

לאורך שתי מערכות הבחירות האחרונות אמירות מהסוג שהשמיעה בהגן נתקלו בבוז מהול בזלזול, ולצד הפעלת קווים חמים נגד הדתה, הפרדה והמרה - נשמע לעג על "השותפים הטבעיים" של נתניהו, הלוא הם נציגי המפלגות החרדיות ואנשי הציונות הדתית. "אנחנו הפסקנו עם הסיפור הזה של חנופה, של הורדת הדגלים האידיאולוגיים שלנו מתוך פחד", הבהירה סתיו שפיר ביחסה לסוגיית הלהט"ב.

הבחירות הסתיימו, וחיש מהר המנגינה השתנתה. ראשונה להשתכשך במימי ההדתה היתה תמר זנדברג, עד לא מזמן יו"ר מרצ ומקום 4 במחנה הדמוקרטי, שקראה שלשום להקמת "ממשלת מרכז־שמאל־ערבים־חרדים". אתמול ביקשה חברתה למפלגה סתיו שפיר - זו שאמרה בעבר "הפסקנו עם הסיפור הזה של חנופה, של הורדת הדגלים האידיאולוגיים שלנו מתוך פחד" - להוכיח כי השטריימל שלה גדול יותר, וניקתה לחלוטין את החרדים מנגע ההדתה. בראיון ל־Ynet טענה שפיר כי "באף שלב של הקמפיין לא היתה אמירה נגד החרדים. קיימתי אינספור דיונים עם הח"כים, גם בש"ס וגם ביהדות התורה. אפשר לעבוד ואפשר לשתף פעולה".

שפיר של אחרי הבחירות כנראה שכחה את שפיר של טרום־הבחירות, שהבטיחה להילחם בחומרה נגד מופע ההפרדה בעפולה, שבו נכחו בעיקר חרדים, בנימוק כי "לא ניתן להפוך את ישראל למדינה חשוכה". גם היחסים הפסטורליים בין שפיר לנבחרי הציבור החרדי עלו, מתברר, לפני כחודש וחצי על שרטון, אז דווח בגלובס כי נציג של יהדות התורה כינה את שפיר "פשיסטית".

זנדברג, שהדגישה במהלך הקמפיין כי "אסור להרשות שנשים יופרדו מגברים בשום רחוב בישראל - גם בשכונות חרדיות", התפייטה לפתע על קואליציית חלומות עם חרדים וערבים, שתהיה "מתונה, שוחרת שלום וצדק". בלהט הפנטזיות שכחה זנדברג כנראה כי מצביעי ש"ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת היו היחידים שהתנגדו למחאת הפונדקאות לפני כשנה. "השותף הטבעי" החדש של זנדברג ושפיר - יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן - היה זה שאמר על הלהט"ב כי הם "יודעים שהם חוטאים", בעוד שר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, ערם בכנסת האחרונה קשיים גדולים על הקהילה הטרנסג'נדרית. שותף נוסף, יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, סירב להיפגש עם נציגי הלהט"ב, וחברי בל"ד ורע"ם־תע"ל התנגדו או נמנעו לכל יוזמת חקיקה למען הקהילה.

זנדברג מבינה היטב שבממשלה החדשה שבה היא כה חושקת לא יהיה אפשר לקיים פסיק מההבטחות של מפלגתה לקהילת הלהט"ב - אך לא סוגיות שוליות כמו אימוץ על ידי הורים גאים או הדרת נשים יגרמו לה או לשפיר לוותר על אופציה לשלטון.

השטריימל, מתברר, חזר לאופנה בשמאל, רק שהפעם אפילו השלום לא יכול לשמש תירוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר