כתבי משפט או דוברי הפרקליטות?

אז מה אתם אומרים בעצם? שהפרקליטות, המשטרה, היועץ המשפטי, המפכ"ל, כולם שמאלנים שרודפים את נתניהו?

השאלה הזאת תגיע במוקדם או במאוחר בכל ראיון, בכל ערוץ תקשורת מרכזי, והיא תהיה מלווה בטון מקנטר מצד המראיין, ובגמגום מצער מצד המרואיין. הגמגום יהיה מוצדק, כי התשובה מורכבת מכדי להכניס למשפט פאנץ' של 20 שניות בזמן ראיון, ואולי בגלל זה כדאי לענות עליה פעם אחת באופן רציני. בואו נתחיל.

אני מזמינה אתכם להיזכר בפעם האחרונה שבה כתבי המשפט של ערוץ 12 או 13 יצאו בתחקיר על התנהלות הפרקליטות. לא מצליחים להיזכר? בעצם, עזבו תחקיר מקיף, מתי בפעם האחרונה צפיתם בכתבה ביקורתית שלהם על הפרקליטות? טוב, אז לא כתבה שלמה אלא סתם איזו הערה, מילת ביקורת, משהו שיזכיר לנו שתפקידם הוא בין היתר גם לבדוק את התנהלותו של המוסד הזה. מישהו? משהו? כלום?

הנה עובדה שאין עליה עוררין: הכתבים שמתפארים בביקורת עיתונאית, נשכנית, שומרת סף - לא מבקרים את הפרקליטות. במקום לבקר אותה, שומרי הסף החרוצים האלה הפכו לדוברים שלה, ממש כאילו הם מקבלים את תלוש המשכורת שלהם מפרקליט המדינה.

ולמה זה מסוכן? כי למעט התקשורת, אין שום דרך אחרת לבקר את הפרקליטות. שי ניצן, שעשה את המוות לשופטת גרסטל כשמונתה לנציבת הביקורת על הפרקליטות, הבריח אותה משם לכל הרוחות ופצח בשביתה כוללת, כי את הגוף שהוא אחראי עליו אסור לבקר. זה נוגד את הדמוקרטיה או משהו כזה.

יתרה מכך, על הפרקליטות ועובדיה אין כל סנקציה משפטית. במילים אחרות, אם חלילה יתברר שהפרקליטות תפרה תיק כדי להפליל בכוונה מראש אדם חף מפשע - עזבו עכשיו את ראש הממשלה, ותחשבו על האזרח הקטן - היא לא תצטרך לתת דין וחשבון לאף אחד. היא אפילו לא תצטרך להתנצל. ובהיעדר ביקורת פנימית או תקשורתית, הגוף הזה הוא בעצם משק אוטרקי נוסח המערב הפרוע - החבר'ה שם יכולים לטלטל גורלות מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד, ואז לצאת מזה בשלום.

ואם זה נשמע לכם מפחיד, אז הסיפור עם המשטרה צריך להדאיג אתכם אפילו יותר. למפכ"ל הקודם לקח מעט זמן כדי להבין את רוח המפקד שנושבת מאולפני הטלוויזיה, והוא שילם על כך ביוקר דרך סיקור תקשורתי עוין והיסטרי. אבל ביום שבו הוא שחרר את ההדלפות נגד נתניהו, המפקדים באולפנים הממוזגים הביעו את שביעות רצונם ונתנו לו להתחמק למרות מחדלי משטרה חמורים, כמו הפיכת מורה חף מפשע, אחרי הריגתו על ידי שוטרים, ל"פעיל דאעש", או כמו לחץ מפוקפק על עדי מדינה, תוך שידול ברור מצד החוקרים שישקרו - ובלבד שינפיקו את הסחורה שתפיל ראש ממשלה.

אז לא, המפכ"ל לא "שמאלני", וגם לא היועמ"ש. התמונה המורכבת הרבה יותר מפחידה: מדובר במשולש שווה־צלעות, שבקודקוד שלו עומדת התקשורת ומכתיבה, דרך שיטת המקל והגזר, את סדר היום במוסדות אכיפת החוק בישראל. והתקשורת הזאת רוצה הפיכה שלטונית בכל מחיר.