1. לקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות הצצתי בכרטיס החנייה היוקרתי שאיפשר לי להגיע ברכב עד לחניון שנמצא פחות מ־500 מטרים מבלומפילד. הסתכלתי עליו שוב פעם, עשיתי לו שלום וירדתי למטה לחפש קורקינט.
רק המחשבה לנהוג באיילון דרום ולזחול פגוש אל פגוש בשדרות בן צבי בואכה הישימון סביב המרקאנה החדש, המכונה גם בלומפילד, גרמו לי לחשוב דחוף על תוכנית חלופית. זו היתה הפעם ראשונה בחיים שנסעתי על קורקינט למשחק כדורגל. דהרתי מערבה בפרישמן, עליתי על המסלול לאורך טיילת צ'יץ', ראיתי שקיעה, עצרתי בחומוס דני להעמיס - ועליתי לזירה. דלת לדלת בזמן של 27 דקות, שלוש דקות מהר יותר מהתוצאה השנייה בכל הזמנים של לונה צ'מטאי־סלפטר.
עוד לפני שנכנסתי ראיתי אוהדים של מכבי מצטלמים מחוץ לאצטדיון. "המחודש" (על משקל "המיוחד") הפך כבר לאייקון תיירותי והקהל העצום של מכבי כמעט שמילא אותו ללא מאמץ, ועוד מול חלקי החילוף של בני יהודה.
2. היתה לי שיחה ממושכת עם אוהד בני יהודה שניסה להסביר איך זה שרק 900 מהם הגיעו מול מאלמו, למרות שהיה משחק לפרוטוקול. הכרזה שפרשו ביציע - "השכונה דורשת בית" מסבירה חלק מהבעיה שהעצימה נוכח ממדיו של בלומפילד. הכעס שמופנה בעיקר לברק אברמוב, שטוב לו עם זה שהוא מוציא מקסימום מהמינימום, כולל מסעות רכש מסעירים בעירוני נשר, בכפר שלם, בעפולה ובהכח ר"ג. מילא היה מפנק אותם עם מישהו מהפועל ראשל"צ.
3. הזוגייה נגד נס ציונה לפני שבוע לא הוציאה את מכבי בשום צורה מהנמנום העמוק בו היא שרויה עוד מתחילת הקיץ, אבל היא הרוויחה את טיבי ואמאדור. בלקמן היה יכול לעשות את הכל קל יותר אם היה שם סוף לבישול של יונתן כהן. מכבי שכחה קצת מי עומד מולה - דייג זקן לבוש כתום שמחכה לשעת כושר כדי למשוך בחכה.
כך יצא שפנדל לטובת מכבי וצהוב לזובאס על פגיעה בדור פרץ התחלף לאחר התערבות ה־VAR (יותר מדי זמן עד ההודעה מניידת השיפוט) בביטול הפנדל, ביטול הצהוב לזובאס והדבקת צהוב לפרץ על התחזות למוכשל. כדי להשלים את התסכול שלו ושלהם, פרץ קיבל צהוב שני על עבירה אווילית והשאיר את מכבי להתנפץ אל הסלעים של אבוקסיס בלי מיכה ועטר, שכבר לא עלו לחצי השני. המחצית השנייה על הדשא היתה עצובה עוד יותר ואת זה ראה הקהל הכי גדול שבא לבלומפילד אי פעם. 26,513.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו