המשרד לטיוח פרשות רפואיות

משני דו"חות החקירה של משרד הבריאות על מחלקת ניתוחי הלב בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים עולה תמונה מזעזעת ומצמררת על האופן בו התנהלה המחלקה בעשור האחרון. עולות שאלות קשות על התנהלות הנהלת בית החולים באותן שנים, שכשלה באופן מחפיר לפתור את הבעיות. על פי ממצאי החקירה ולפי תלונות נוספות, הניהול של המחלקה הביא לפגיעה הן בחולים והן ברופאים שעבדו במחלקה.

בדומה לפרשות קשות אחרות, הטיוח של הפרשה חמור לעיתים לא פחות מהפרשה עצמה. מחקירת פרשת מחלקת ניתוחי הלב בהדסה, עולים ממצאים קשים על אמינות ואמיתות החקירה שעשתה הנהלת בית החולים ב-2014. מתברר, כי החקירה כולה התנהלה רק בעל פה ולא בכתב. איך אפשר לקבל ברצינות מסקנות מחקירה שעוסקת במותה של תינוקת שאינה מתועדת בכתב, אלא בנויה רק על זיכרון מתעתע, מטעה ומוטעה של המעורבים בפרשה מהנהלת הדסה?

בנוסף, מתברר כי חלק מהרופאים המרכזיים בפרשה לא העידו כלל בחקירה הפנימית של בית החולים. כך למשל לא העיד הרופא הכונן מיון של המחלקה באותו יום, ד"ר אלי מילגלטר; והרופא התורן באותו יום, ד"ר אורי ולד. גם המשפחה לא העידה במסגרת החקירה הפנימית.

בפני ועדת הבדיקה הועלו גם ספקות רבים בקשר לאמינות ומהימנות המידע שמסר בית החולים. כך למשל, כשאחד מרופאי הילדים הבכירים בבית החולים העיד כי הוא לא פוטר בעקבות המקרה, היה זה בניגוד  להודעת בית החולים; קרדיולוג ילדים שהיה מעורב בפרשה, העיד כי לא קיבל כל הערה בתיק האישי כפי שמסר בית החולים. בנוסף, אביה של התינוקת העיד כי הוא כלל לא נקרא להעיד במסגרת החקירה הפנימית ולא היה שותף לה.

אבל זה עוד לא הכל: מה שחמור במיוחד הוא שמשרד הבריאות עצמו הסתפק בחקירה הפנימית החלקית הזו של הדסה, ואפילו שיבח אותה: בנובמבר 2014 קבע פרופ' חיים הרשקו, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, כי בית החולים "ערך חקירה יסודית ומעמיקה ופעל בשקיפות  ובגילוי מוחלט כלפי המשפחה וננקטו צעדים מרחיקי  לכת נגד המעורבים בפרשה". כל זה הביא את הוועדה שהוקמה ב-2014 במשרד הבריאות לא לחקור בעצמה את הפרשה, כמתבקש.

גם בספטמבר 2017 אמר ד"ר בועז לב, הנציב הנוכחי, כי "הנהלת הדסה חקרה את פרטי האירוע באופן יסודי וננקטו צעדים פנימיים משמעותיים". ד"ר לב בסופו של דבר השתכנע  להקים בכל זאת וועדה שתחקור מחדש את הפרשה, אבל גם אז תחילה הוא מינה ליו"ר הוועדה מנתח לב ילדים שבעצמו היה בין אלה שניסו להגיע ולעבוד במחלקת ניתוחי הלב בהדסה. לאחר שנודע לו על כך, הרכב הוועדה שונה.

גם ועדת החקירה החדשה שממצאיה נחשפים כאן, מעלה ביקורת קשה על הדסה. אבל בחלק מהנושאים היא מתחמקת מלצאת באמירות נוקבות ומתבקשות על מנהלי הדסה בעשור האחרון ועל השאלה המתבקשת הנוספת: איפה היה עד עכשיו משרד הבריאות שאמור לפקח כל על בתי החולים בישראל, ואמור למנוע את התופעה שהקרבות בין הרופאים יפגעו קשה בחולים וברופאים עצמם. כך שלאורך כל הפרשה כולה עולה ריח כבד של טיוח הסתרה וטשטוש של ממצאים קשים על מחלקת ניתוחי לב בהדסה ועל מי שהיה אמור להיות אחראי עליה בבית החולים ובמשרד הבריאות עצמו.

חשוב לזכור גם כי וועדת הבדיקה המליצה באופן חסר תקדים  להנהלת הדסה ולהנהלות בתי חולים אחרים "להיות ערים לאווירה מכשילה בתוך המחלקה, העלולה לעלות בטיפול לא מיטבי לחולים. ההנהלות מחויבות להישאר עם 'אצבע על הדופק' ולתת מענה הולם במקרים אלה. אנו מודעים לעובדה שתופעות של יחסי אנוש עכורים בתוך המחלקה, קיימות לא רק במסגרת אותה בדקנו, אלא גם במסגרות ומוסדות נוספים, ואנו ממליצים להנהלת המשרד לגבש תכנית פעולה הכוללת  מתן סיוע למנהלים להתמודד עם סיטואציות המעלות אי סדרים בהתנהלות הבינאישית בקרב הצוות הרפואי, ואשר טומנות בחובן סכנה אפשרית לבטיחותם של ציבור המטופלים". יש לקוות שמשרד הבריאות ייקח הפעם על עצמו ברצינות את הנושא, כדי למנוע את התופעה המסוכנת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו