בדרך לשותפות נשכחה הציונות

"יאסר ערפאת רוצח המונים מתועב". אמירה טריוויאלית זו של העיתונאי עמית סגל - לא שונה בהרבה מהביטוי שבו השתמש בני גנץ בנאום הבכורה הפוליטי שלו לפני חודשים ספורים ("רב מרצחים") - קוממה בסוף השבוע את חברי הכנסת הערבים ורבים בתקשורת.

איימן עודה, שבעבר כינה את ערפאת "גיבור, איש אציל",  זעם על ה"השוואה המופרכת" שערך לכאורה סגל בין הרוצח ברוך גולדשטיין לערפאת. אחמד טיבי, יועצו לשעבר של ערפאת ומי שעל קיר לשכתו תלויה תמונתו של הארכי־טרוריסט, התפייט בטוויטר על "מנהיג העם הפלשתיני הנבחר, סמל לאומי ואבי האומה".

הרגע הזה עשוי להיזכר בדיעבד כשיאו של אירוע פוליטי־תרבותי מכונן: עודה וטיבי, שמלבד הערצתם לערפאת הביעו תמיכה בדיקטטורים רצחניים (עודה שיבח את נשיא סוריה אסד ש"עובר מהצלחה להצלחה", טיבי ביקר את שליט לוב קדאפי ב־2010 ואמר כי "זה כבוד גדול להיות כאן") - הולכים ומסתמנים לא רק כאתרוגים החדשים של הבחירות, אלא כשותפים לגיטימיים במאמץ להקמת "ממשלת רק לא ביבי".

אם בבחירות הקודמות, כזכור, לפיד וגנץ התנערו בתוקף מאמירתו של עפר שלח כי "לגיטימי" להקים גוש חוסם עם המפלגות האנטי־ציוניות, הפעם מאותתים בכחול לבן ובמחנה הדמוקרטי כי יהיו מוכנים לשתף פעולה עם ה"זועביז", בלשונו של לפיד.

הלגיטימציה משתקפת גם בסקרי הבחירות, שבמרביתם נספרת הרשימה המשותפת כחלק בלתי נפרד מגוש מרכז־שמאל, וזאת למרות הודעתה של הרשימה כי לא תמליץ על שום מועמד לאחר הבחירות ולא תחתום על הסכם עודפים עם מפלגה ציונית. 

למרות הסרבנות העיקשת, בשמאל הציוני לא אומרים נואש. בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית אישר קובי ריכטר ממפלגתו של אהוד ברק (לפני חבירתה למרצ) כי איימן עודה יכול לשמש שר בממשלת שמאל עתידית. שלשום כבר הודיע האלוף (מיל') יאיר גולן, מספר 3 במחנה הדמוקרטי, כי "בכל ממשלה בישראל חייב להיות שר ערבי", ואף קרא לרשימה המשותפת להודיע שתצטרף לממשלה. 

שיהיה ברור, אין כל פסול בחברי ממשלה ערבים, להפך. אבל ריכטר וגולן לא מתנים את השותפות החדשה בשינוי יחסם של מנהיגי הציבור הערבי כלפי המדינה. מבחינתם, אין כל בעיה שבממשלת ישראל יכהן דרך קבע שר שעילת קיומו וליבת זהותו כרוכות בחורבנה של הציונות. 

בתקשורת, שהתחלחלה משילוב "עוצמה יהודית" באיחוד הימין כבלוק טכני, מתמסרים בחדווה לפרויקט ההלבנה של הח"כים הערבים, ואף מאיצים בגנץ ובלפיד לפעול להגדלת כוחם האלקטורלי של טיבי וחבריו. "כחול לבן צריכים לקחת 50 אחוז מתקציב הקמפיין ולשם את הכסף על העלאת שיעור ההצבעה של אזרחי ישראל הערבים", קרא איש חדשות 13 ברק רביד לפני ימים ספורים. 

בפעם האחרונה שבה השמאל הציוני הקים גוש חוסם עם מפלגות אנטי־ציוניות, זה נגמר באישור הסכם אוסלו א' ובהחזרת שרביט ההנהגה לערפאת, שניצל את מעמדו החדש כדי להקים ישות טרוריסטית בשטחי יש"ע.

כעת נותר לראות אם הגנרלים גנץ, גולן, ברק, יעלון ואשכנזי - אלה שמספרים לנו יומם וליל כי עבורם "ישראל לפני הכל" - יהיו מוכנים בשם הרק־לא־ביבי להשליך את הציונות מתחת לגלגלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו