"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקלות הבלתי נסבלת של הריצה

,עודכן

היום יחל "מצעד" הגשת הרשימות לבחירות לכנסת ה־22. למרבית הרשימות אין כל סיכוי לעבור את אחוז החסימה (3.25% מהקולות הכשרים, כ־140 אלף קולות). כך היה גם בבחירות הקודמות, מועד אפריל. מתוך 40 מפלגות ורשימות שהשתתפו, 29 לא עברו את אחוז החסימה. מפלגות אלה קיבלו יותר מ־366 אלף קולות בסך הכל, ומתוכן רק שלוש זכו במספר משמעותי של קולות - הימין החדש של בנט ושקד (138,598 קולות), זהות של משה פייגלין (118,031 קולות) וגשר של אורלי לוי־אבקסיס (74,701 קולות).

שאר הרשימות קיבלו מספר זעום של קולות. 16 רשימות קיבלו פחות מ־1,000 קולות כל אחת, כמה מהן זכו במספר מגוחך, למשל ברית עולם (216 קולות) או איחוד בני הברית (265). 13 הרשימות האחרות קיבלו בין 1,000 ל־4,600 קולות.

חלק מהרשימות הללו חוזרות ומשתתפות בכל מערכת בחירות (למשל, הפיראטים או נ־נח כולנו). מועמדיהן בוודאי מודעים לכך שאין להם שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה, אבל אפשר להעריך שהמוטיבציה שלהם ליטול חלק בבחירות נובעת בין השאר מהרצון ליהנות משידורי תעמולת הבחירות חינם אין כסף (כל אחת מהן מקבלת שבע דקות שידור בשלושת ערוצי הטלוויזיה ו־15 דקות שידור בתחנות הרדיו של תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל), זאת נוסף על החשיפה שהן מקבלות במהלך סיקור הליכי הגשת הרשימות.

ההתמודדות החוזרת ונשנית של מפלגות אלה נובעת מהקלות הבלתי נסבלת שבה החוק מאפשר להן להתמודד. כל מפלגה שנרשמה אי פעם אצל רשם החברות (קיימות 130 מפלגות כאלה) ושילמה באופן חד־פעמי כ־37 אלף שקלים כדמי עמלה עבור דמי רישום ופרסום מודעה בעיתונות, רשאית להשתתף בבחירות ללא שום עלויות נוספות.

השתתפותן גורמת לוועדת הבחירות הוצאות כספיות מיותרות המסתכמות ב־1.5 מיליון שקלים. ועדת הבחירות נדרשת להדפיס 8.5 מיליון פתקי הצבעה של כל אחת מהרשימות, כדי שיונחו בקלפיות ברחבי הארץ ביום הבחירות. יתרה מזו, בבחירות באפריל החליטו ארבע רשימות אזוטריות לבטל את השתתפותן ממש ברגע האחרון לאחר שהודפסו פתקי ההצבעה והועברו לקלפיות, דבר שחייב את מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, לבקש ממזכירי הקלפיות בכל הארץ להוציא את פתקי ההצבעה שלהן ולהשמידם.

המצב האבסורדי הזה מחייב את הכנסת ליזום שינויים בחוק על מנת להקשות את השתתפותן של רשימות כאלה בבחירות. כך, למשל, ראוי שכל רשימה תידרש לשלם לפני הבחירות אגרה בסכום משמעותי של כמה מאות אלפי שקלים, דבר שעשוי לצמצם את מספרן של הרשימות המכבידות על עבודתה של ועדת הבחירות, מגדילות את הוצאותיה הכספיות, מעכבות את הליכי ספירת הקולות וגורמות לכך שעשרות אלפי קולות יורדים לטמיון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר