יעד לאומי למערכת החינוך

פרשיית "בחורינו הטובים" באיה נאפה חשפה כשל מוסרי חמור ואובדן דרך מצפוני בכל הקשור למהותם של יחסים אינטימיים ומיניות, ערכה של פרטיות האדם, וכבוד האדם באופן כללי. בין כל אלו שכבר ידעו הכל וחרצו דין, ומול אלו שפצחו בפסטיבלי "הם זכאים" - עומדים אנו, אנשי החינוך, ומנסים לברר מה תפקידנו בעת הזו.

מעשי הצעירים ששבו ארצה מקפריסין, ביחד עם עוד המוני צעירים אחרים שמעשיהם בקיץ הזה לא יפתחו מהדורות, הם תוצר של משבר חינוכי מתמשך, והוכחה לכך שמערכות החינוך בישראל לא השכילו להגדיר יעדים המותאמים לאתגרים שמציבים בפנינו בני דור ה־Z.

אנו מלמדים אותם על היחסים הנכונים בין משולשים, ופחות מתרגלים קיום והחזקת מערכות יחסים בין בני אדם. אנו מדגישים שחשוב להשיג תעודת בגרות בהצטיינות, ופחות מזכירים כיצד אמור להתנהג בן אנוש בוגר מול נערה, בפרט כזו שאולי איבדה גם היא גבולות פנימיים.

אנו מובילים אותם למסעות ברחבי הארץ, חלקם כנראה גם היו בפולין במסע אל תחתית הרוע האנושי, אך מכוונים פחות למסע פנימי אל תוך עצמם ואל עולמם, לעיצוב זהות מוסרית איתנה. אנו מטפחים בהם מוטיבציה לשירות בצה"ל, משביעים אותם להגן על גבולות המדינה, אך מבררים פחות מה הם הגבולות המוסריים וכיצד יש להגן על פרצות, אצלם ואצל זולתם.

לפני שהם יוצאים לטיול הגדול בעולם, אנו דואגים להזכיר להם לקחת את כל החיסונים נגד טיפוס או חצבת. האם נזכור גם את החיסון הערכי לכשייקלעו למקום בו יפרוץ יצרם ויאיים לשבש את דעתם?

בעידן שבו ילדינו חשופים לפורנו אלים כבר בתחילת העשור השני לחייהם, בזמן שבו מגרשי המשחקים שוממים מילדים המעדיפים לבהות במסכים לסוגיהם, בעת הזו שבה כישוריהם החברתיים מצויים בתת תזונה והוריהם עומדים מולם חסרי אונים - על מערכת החינוך לחשב מסלולה מחדש.

האירוע באיה נאפה הבליט באופן שאין להכחישו יותר: כמחנכים, לא נוכל יותר לשים מבטחנו רק בחיסון הערכי מבית. עלינו לקחת אחריות רחבה יותר על עיצוב פני הדור הצעיר, ערכיו, גבולותיו, ועולמו המוסרי.

לשם כך אין צורך בעוד שעות מחנך או בתוכנית לימודים מתוקנת בכישורי חיים. המענה מצוי בבחירה של כל מחנך ומחנכת לפעול אל מול הזדמנויות במציאות משתנה, ובמסגרת האוטונומיה הפדגוגית שלנו לעצב את סדר היום החינוכי יחד עם גיוס ושיתוף קהילות ההורים. עלינו מוטלת האחריות להשתחרר ממוסרות הפרדיגמות הישנות והכופות של יחידות לימוד, שעות הוראה מחייבות או חוקת זכאות לבגרות.

מוסדות החינוך איבדו את גמישותם ואת יכולתם להתאים את עבודתם למציאות משתנה. הם כפותים ברגולציות ישנות וחדשות, ומתקשים להשתחרר מהרגלים שהתקבעו מול מטרות חינוך עדכניות. אבל האירוע באיה נאפה לא מותיר מקום לספק: מערכת החינוך צריכה להגיב בדחיפות למשבר המוסרי שנחשף בשבוע האחרון.

לצד המשך טיפוח כל אזורי המצוינות, חיזוק הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות, יש להציב יעד לאומי חדש לחינוך בישראל: חינוך לניהול ועיצוב מערכות יחסים, מיניות, מגדר, זוגיות ואינטימיות. אסור למערכת לגמגם; להפך, היא צריכה להפסיק לפחד לדבר על הדברים האלה, ולתפוס עמדת הובלה בשיח הערכי והחינוכי.

מנדי רבינוביץ' הוא מנהל בית־בירם, התיכון הריאלי העברי בחיפה