"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יעד לאומי למערכת החינוך

,עודכן

פרשיית "בחורינו הטובים" באיה נאפה חשפה כשל מוסרי חמור ואובדן דרך מצפוני בכל הקשור למהותם של יחסים אינטימיים ומיניות, ערכה של פרטיות האדם, וכבוד האדם באופן כללי. בין כל אלו שכבר ידעו הכל וחרצו דין, ומול אלו שפצחו בפסטיבלי "הם זכאים" - עומדים אנו, אנשי החינוך, ומנסים לברר מה תפקידנו בעת הזו.

מעשי הצעירים ששבו ארצה מקפריסין, ביחד עם עוד המוני צעירים אחרים שמעשיהם בקיץ הזה לא יפתחו מהדורות, הם תוצר של משבר חינוכי מתמשך, והוכחה לכך שמערכות החינוך בישראל לא השכילו להגדיר יעדים המותאמים לאתגרים שמציבים בפנינו בני דור ה־Z.

אנו מלמדים אותם על היחסים הנכונים בין משולשים, ופחות מתרגלים קיום והחזקת מערכות יחסים בין בני אדם. אנו מדגישים שחשוב להשיג תעודת בגרות בהצטיינות, ופחות מזכירים כיצד אמור להתנהג בן אנוש בוגר מול נערה, בפרט כזו שאולי איבדה גם היא גבולות פנימיים.

אנו מובילים אותם למסעות ברחבי הארץ, חלקם כנראה גם היו בפולין במסע אל תחתית הרוע האנושי, אך מכוונים פחות למסע פנימי אל תוך עצמם ואל עולמם, לעיצוב זהות מוסרית איתנה. אנו מטפחים בהם מוטיבציה לשירות בצה"ל, משביעים אותם להגן על גבולות המדינה, אך מבררים פחות מה הם הגבולות המוסריים וכיצד יש להגן על פרצות, אצלם ואצל זולתם.

לפני שהם יוצאים לטיול הגדול בעולם, אנו דואגים להזכיר להם לקחת את כל החיסונים נגד טיפוס או חצבת. האם נזכור גם את החיסון הערכי לכשייקלעו למקום בו יפרוץ יצרם ויאיים לשבש את דעתם?

בעידן שבו ילדינו חשופים לפורנו אלים כבר בתחילת העשור השני לחייהם, בזמן שבו מגרשי המשחקים שוממים מילדים המעדיפים לבהות במסכים לסוגיהם, בעת הזו שבה כישוריהם החברתיים מצויים בתת תזונה והוריהם עומדים מולם חסרי אונים - על מערכת החינוך לחשב מסלולה מחדש.

האירוע באיה נאפה הבליט באופן שאין להכחישו יותר: כמחנכים, לא נוכל יותר לשים מבטחנו רק בחיסון הערכי מבית. עלינו לקחת אחריות רחבה יותר על עיצוב פני הדור הצעיר, ערכיו, גבולותיו, ועולמו המוסרי.

לשם כך אין צורך בעוד שעות מחנך או בתוכנית לימודים מתוקנת בכישורי חיים. המענה מצוי בבחירה של כל מחנך ומחנכת לפעול אל מול הזדמנויות במציאות משתנה, ובמסגרת האוטונומיה הפדגוגית שלנו לעצב את סדר היום החינוכי יחד עם גיוס ושיתוף קהילות ההורים. עלינו מוטלת האחריות להשתחרר ממוסרות הפרדיגמות הישנות והכופות של יחידות לימוד, שעות הוראה מחייבות או חוקת זכאות לבגרות.

מוסדות החינוך איבדו את גמישותם ואת יכולתם להתאים את עבודתם למציאות משתנה. הם כפותים ברגולציות ישנות וחדשות, ומתקשים להשתחרר מהרגלים שהתקבעו מול מטרות חינוך עדכניות. אבל האירוע באיה נאפה לא מותיר מקום לספק: מערכת החינוך צריכה להגיב בדחיפות למשבר המוסרי שנחשף בשבוע האחרון.

לצד המשך טיפוח כל אזורי המצוינות, חיזוק הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות, יש להציב יעד לאומי חדש לחינוך בישראל: חינוך לניהול ועיצוב מערכות יחסים, מיניות, מגדר, זוגיות ואינטימיות. אסור למערכת לגמגם; להפך, היא צריכה להפסיק לפחד לדבר על הדברים האלה, ולתפוס עמדת הובלה בשיח הערכי והחינוכי.

מנדי רבינוביץ' הוא מנהל בית־בירם, התיכון הריאלי העברי בחיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר