לאחרונה התפרסם בארה"ב דו"ח על "הדת בחיים הציבוריים", הבוחן את הכפייה הדתית וההגבלות על חופש הדת בעולם כולו. בכמה ממדדי הדו"ח, משובצת ישראל בשכונה לא מחמיאה, איפשהו בין איראן לאפגניסטן. אז איראן זה כאן? לא ממש. הדו"ח בונה מדדים "יבשים" המוחלים על מדינות שונות באופן זהה, וכך מגיע לתוצאה המעוותת הזו. מצד שני, יש בישראל מספר מגבלות על חופש הדת, ולכן קשה לדחות את הדו"ח רק בשל המתודולוגיה הלא מדויקת.
מכון פיו, כנראה הרציני מסוגו בארה"ב, עמל במשך שנים באיסוף נתונים על זרמים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ודמוגרפיים בעולם. בעשור האחרון הוא עוסק בהרחבה גם בחופש הדת, באופן שבו מגבילות ממשלות את חופש הדת של בני דתות מיעוט וגם בעוינות הבין־דתית בין קהילות דתיות במדינה. הדו"ח העדכני מוצא שמספר גדל והולך של מדינות מטילות יותר ויותר מגבלות על חופש דת.
המפתיע והמטריד מבחינתנו הוא שבכמה מהמדדים, מוצאת את עצמה ישראל בצמרת המצעד. כך במדד המדינות שמגבילות באמצעות חוקים את חופש הדת, ישראל מדורגת ברמה השנייה הגבוהה, בין קטר ועומאן; במדד העוינות האקטיבית הבין־דתית בין קהילות, ישראל נמצאת בצמרת הדירוג בין אפגניסטן ותימן; במדד המתח הבין־דתי ישראל שוכנת, בלי כבוד, בין עיראק וניגריה, וקצת לפני סוריה.
לא צריך להיות חוקר או מומחה כדי להבין שמחברי הדו"ח מחמיצים משהו. מספיק להציץ בטלוויזיה או באתר חדשות גלובלי כדי לראות תמונות של מצעדי גאווה ברחבי ישראל, מול הוצאות להורג של זוגות נואפים או הומוסקסואלים באיראן, בסעודיה ובאפגניסטן.
אז האם אפשר לפטור את הדו"ח כעוד קשקוש אמריקני, וללכת לרבוץ מול המשתזפות והמשתזפים על חוף הים? לא בטוח. ראשית, קיים דמיון בין מדינות מוסלמיות ובין ישראל. האסלאם כמו היהדות היא דת הוליסטית. בניגוד לנצרות, הדתות הללו שואפות להסדיר את המרחב הציבורי כולו, ולא רק את חייהם הפרטיים של המאמינים. לכן במדינות מוסלמיות, כמו בישראל, גורמים דתיים או המדינה, כשהיא דתית כמו סעודיה, שואפים להסדיר את ענייניה על פי ההלכה.
שנית, בספר החוקים של מדינת ישראל יש אכן מספר חוקים שמגבילים את החופש מדת, כלומר כופים חוקים דתיים על כלל האוכלוסייה. הבולט שבהם הוא משטר הנישואים והגירושים. בישראל של 2019, גם אם אתה אתיאיסט גמור, תוכל להינשא או להתגרש רק על פי ההלכה. זאת, לצד חוקים המגבילים חופש תנועה כמו הגבלה על תחבורה ציבורית בשבת, או כופים נורמות דתיות כמו איסור מכירת חמץ וחוק החזיר.
אז אנחנו באירופה או שנטמענו במזרח התיכון? התמונה שהדו"ח מציג מעוותת, והתמונה האמיתית מורכבת יותר. ישראל היא יהודית ודמוקרטית. ככזו, היא אכן מכירה בערכים יהודיים ואף נותנת להם מעמד חוקי. הוויכוח על אופי היהודיות של המדינה נמשך מאז הקמתה, וניצב גם בלב השיח בבחירות הקרובות. לצד זאת, ישראל היא מדינה חופשית, שבה רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם ללא כפייה רוב הזמן ותוך אפשרויות בחירה רבות.
ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו