צעד חשוב לקראת משילות

באוקטובר 2009 אישרה ממשלת נתניהו את מינויו של גיא רוטקופף למנכ"ל משרד המשפטים, לאחר שנבחר לתפקיד על ידי שר המשפטים בזמנו יעקב נאמן. ההחלטה על המינוי התקבלה "לפי הספר", על ידי ממשלה שזכתה לא מכבר למנדט מלא מהעם. עובדה זו לא מנעה מהמשפטן יובל יועז לתמוה ב"גלובס" על "הסגנון שבו נאמן הוציא לפועל את המהלך, כאילו חש בעצמו שמשהו לא לגמרי תקין" במינויו של רוטקופף "חסר הניסיון הניהולי". 

חוסר ניסיון הניהולי היה בסך הכל כסות לפשעו האמיתי של רוטקופף: "קידום אג'נדה". כותרת מאמרו של יועז - "הפרידמניסט השקט" - לא הותירה מקום לספק מהי אותה "אג'נדה" שהופכת את האיש לבלתי "ראוי" כמנכ"ל. רוטקופף אכן היה מקורב לשר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, שמינה אותו ב־2007 ליועצו הבכיר ולראש מטהו המקצועי. פרידמן אינו אהוד במיוחד על האליטה המשפטית, ועל כן רוטקופף ספג את האש. לטענת יועז, רוטקופף "זוהר כמו כוכב רוק", לא יתעניין בניהול השוטף של המשרד, וחמור מכך "איננו יציר המערכת". 

במילים אחרות, החוק יכול להתיר לשר למנות את איש אמונו למנכ"ל, המינוי יכול להתבצע לפי כל הכללים - אך אם חס ושלום מדובר באדם "שאינו יציר המערכת", אין מנוס מלקבוע כי הליך הבחירה בו "לא לגמרי תקין". רוטקופף, אגב, כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים לאורך ארבע שנים וחצי, מתוכן קרוב לשנה תחת השרה ציפי לבני, עד שהוחלף בפברואר 2014 באמי פלמור. 

עשר שנים חלפו, ועם פיטוריה של פלמור שוב חוזר הניגון: הפרקליטות ודובריה בתקשורת עומדים על הרגליים האחוריות כשמתרחשים חילופי מנכ"לים שהאליטה אינה חפצה ביקרם. אביעד גליקמן מזהיר כי מדובר במהלך "בעייתי מאוד", גורמים בפרקליטות מלהגים על "שליחים של בלפור" ואחמד טיבי קובע כי לאוחנה "אין סמכות חוקית" להדיח את פלמור, וזאת למרות העובדה שהיועמ"ש אישר את הפיטורים. 

אמנם, תנועת "רגבים" הימנית שיבחה את פלמור ואיילת שקד הביעה צער על לכתה, אך פלמור עצמה הודתה לאחרונה כי "גבות הורמו כשאיילת שקד לא פיטרה אותי". פלמור הרוויחה ביושר את הרמת הגבות. המנכ"לית של שקד התגאתה, למשל, שבמסגרת הוועדה שבראשה עמדה למיגור הגזענות, היא שיתפה פעולה עם "הקבוצה הכי רדיקלית" מקרב יוצאי אתיופיה, חלקם פעילים בקרן החדשה. אחד מהם, אבי ילאו, אף החמיא לפלמור כי הכירה בכך שבישראל קיימת "גזענות ממסדית". פלמור גם היתה שותפה בהסתרת יומני הפגישות של עו"ד אביטל שטרנברג, בכירה בצוות של דינה זילבר העוסקת בתחום המסתננים, בתירוצים שונים ומשונים. לאחרונה התברר כי עשתה יד אחת עם פרקליט המדינה שי ניצן בתמיכתה במכרז התפור למינוי ליאת בן־ארי למשנה לפרקליט המדינה, מינוי שטורפד על ידי השר אוחנה.

מינוי מנכ"ל במשרד ממשלתי נמצא בסמכותו המלאה של השר הממונה, וזכותו למנות לתפקיד זה, כמשרת אמון, את מי שהוא חפץ לעבוד עימו, כל עוד צלח המועמד את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. פרשת פלמור עשויה אפוא להיות ציון דרך משמעותי בכינונה מחדש של דמוקרטיה אמיתית במדינת ישראל, שבה הפוליטיקאים, קרי: נציגי העם, הם אלו שאוחזים במושכות. כפי שהשר אוחנה היטיב לנסח, "כך נראית משילות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו