בחודשים האחרונים מחריפה המתיחות ביחסי ארה"ב וטורקיה. הפנטגון הזהיר את אנקרה מפורשות כמה פעמים, כי רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית, ה־S-400, תעלה לה בהוצאתה מתוכנית ייצור מטוסי ה־35-F. החשש האמריקני נובע, בין השאר, מכך שהרוסים ישתמשו במערכת לאיסוף מודיעין איכותי על המטוסים.
טורקיה החליטה שלא לשעות לאיומים, ולאחר שקיבלה את המשלוח הראשון של המערכת באמצע יולי, הודיעה וושינגטון רשמית על סילוקה מהתוכנית. ארדואן, מצידו, הכריז שארצו תספק את צרכיה הצבאיים ממקורות אחרים, איום שזכה לתוקף עם ההצעה הרוסית להעמיד לרשות טורקיה את מטוסי הסוחוי SU-35 המתקדמים שלה.
מערכת ה־S-400 ומטוסי ה־SU-35 תוכננו ויוצרו כמענה לטכנולוגיית החמיקה האמריקנית וכדי להפיל את מטוסי נאט"ו. טורקיה היא אחת החברות הוותיקות והחשובות בברית הצפון־אטלנטית: היקף כוחותיה הקונבנציונליים בברית הוא הגדול ביותר אחרי ארה"ב, ואפשר להניח שבעצם רכישת מערכת ההגנה הרוסית נחצה הרוביקון.
באופן מסורתי, מבקשת רוסיה לערער את שיתוף הפעולה הביטחוני והפוליטי בין ארה"ב לטורקיה על ידי החרפת הספקנות ההדדית בין שתי המדינות, ליבוי שיח אנטי־אמריקני, הדהוד התעמולה הממשלתית והשתקת ביקורת. כך בוטל בתחילת השבוע שידור ראיון בערוץ "ספוטניק טורקיה" עם רה"מ לשעבר, אחמט דבוטאולו, לאחר שמתח ביקורת חריפה על התנהלותו של ארדואן.
ככלל, מטרתם המרכזית של ניסיונות ההשפעה הרוסיים באירופה ממוקדת בצמצום התמיכה בהחלטות מדיניות פרו־אמריקניות וזריעת חוסר אמון בנאט"ו בקרב חברות הברית. במדינה כמו טורקיה, שבה הדיסאינפורמציה המקומית ממילא משתוללת, מוסקבה אינה צריכה להתאמץ יתר על המידה. בהקשר זה, פרישה אפשרית של טורקיה מהברית יכולה להיות הישג יוקרתי במיוחד עבור רוסיה.
לפי חקיקת CAATSA, שהועברה בסנאט לאחר המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב־2016, על הנשיא להטיל עיצומים על כל גורם המעורב בעסקאות הגנה או מודיעין עם רוסיה; עסקת ה־S-400 בהחלט עונה על קריטריון זה. אם טראמפ יממש את איומו, יהיה בכך משום מסר תקיף שעשוי לשרת את חיזוק ההרתעה האמריקנית בכלל, וכלפי איראן בפרט, בייחוד על רקע המתיחות במפרץ הפרסי.
עם זאת, קשה להפריז בחשיבותה הגיאו־פוליטית של טורקיה, מה גם שלהוצאתה מתוכנית ה־F-35 צפויות להיות השלכות כלכליות קשות עבור ארה"ב. לנוכח הטלת הסנקציות על הודו בשנה שעברה, לאחר שרכשה מרוסיה את מערכת ה־S-400, נראה שטראמפ יהיה חייב לנקוט גזירה שווה גם כלפי טורקיה. עם זאת, יש לקוות שלאחר המקל הוא ישכיל להעניק גם את הגזר, ובכך ימנע מארדואן ליפול לזרועותיו של פוטין ואל חיבוק הדוב הרוסי, דבר שעשוי להוביל לטריפת הקלפים מחדש במזרח התיכון.
פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
