מינויים? הירושלמים חייבים למשש את הסחורה

על פניו בית"ר ירושלים משנה את פניה. בניגוד לאלי טביב הריכוזי, שהחזיק סביבו קבוצה של אנשי מקצוע על תקן בובות, ושילם להם משכורות רק כדי לייצר מראית עין של מערכת שיש בה יותר מאיש אחד, משה חוגג מנסה לבנות מועדון. הוא משלם משכורות לדמויות משמעותיות - יוסי בניון, רוני לוי, אלי אוחנה והמנכ"ל מוני ברוש - ואחרי כל מבצע גיוס של שחקן חדש הוא מתייצב מאחורי המיקרופון ושולח הצהרה, הסבר, מסר ואולי תירוץ למעשיו.

4 מיליון יורו הוציא חוגג בשבועות האחרונים על לוי גארסיה, עלי מוחמד ועכשיו, חזיז ורעם, על מיכאל אוחנה, בעסקה שמגלמת שווי של 8 מיליון שקלים על מחצית מכרטיסו. מייד אחרי השלמת עסקת אוחנה מיהר חוגג לתת תשובות: "המחיר? השקעה לטווח ארוך. אני מזיז כסף ממקום למקום, השחקן הוא נכס, קניתי מוניטין פוטנציאלי. הפציעה ברצועה הצולבת שלו? הוא בחור צעיר וחזק".

כשהתפנה מההסברים על מה שפך הון, התפייט על השם אוחנה. אלי אוחנה, להלן אוחנה ‭ #1‬ ומנייריסט לא קטן בפני עצמו, התעקש על פי חוגג שאוחנה ‭ #2 ‬ יקבל את החולצה מספר ‭ 11‬ שלו. חוגג משוכנע שזה מה שיחזיר את הדור הישן של האוהדים ליציעים, אבל אני לא משוכנע שפרויקט ההשכחה מרצון של האייקון הגדול יתקבל שם כפי שההנהגה מעוניינת. בכל מקרה אוחנה ‭ #1‬ נהג באצילות.

אבל אז חוגג זרק לאוויר שאלה: "איך זה שב"ש מכרה כבר ‭ 9,000‬ מינויים, הפועל ת"א ונתניה ‭ 5,000 ‬ ואנחנו רק ‭ "?2,000‬ אז זהו, שבירושלים כמו בירושלים העניינים עובדים אחרת - לאט, בירושלמית. אומרים שהירושלמים לא ממהרים להוציא כרטיס אשראי ולשלם לטווח ארוך, הם עובדים במזומן, חייבים למשש את הסחורה, לא סופרים הבטחות.

אם יהיה טוב - יבואו בהמוניהם ויקנו במזומן. אם יהיה רע - ינערו גדרות ויקיפו רכבי פאר ביציאה מהחניה. מינויים וחבילת פרימיום זה משהו שבבית"ר יעבדו בפרך כדי לממש. תשאלו את האוהדים שלהם ותראו שהוצאת 8 מיליון השקלים על אוחנה יצרה רק בעיות, ציפיות ולחצים. שר אוצר אחד כינס הכל למשפט מחץ - משוגעים, רדו מהגג!

ויש את העניין המוסרי שבתשלום סכומים כאלו על שחקן ישראלי עם כמעט 0 קילומטראז' וכל מה שזה משדר למציאות התקועה של הענף. שמענו שאלונה ברקת דרשה תחילה ‭ 12‬ מיליון על מחצית הכרטיס, ומתוך רגישות הסתפקה בסוף ב-‭.8‬

ראיתי סרט על יורגן קלופ ושמעתי אותו מדבר על הערכים שלפיהם הוא עובד כשהוא מגיע למועדון. על פניו, באינסטינקט הטבעי האינטרס שלו הוא לקבל בלי חשבון כל מה שהוא צריך, ויותר מזה. אבל קלופ אומר שהוא מרגיש מחויב לשמור על המועדון בהסתכלות רחבה יותר ולהיות קשוב ולשמור על הבעלים ועל הכיס שלו. לא להשתגע ולא לצאת מפרופורציות, גם כשהוא רואה שמישהו מאבד כיוון.

אחרי עונה ראשונה טראומטית וכסף שנשרף לשווא, חוגג - איש שאפתן אבל צעיר ולא מנוסה בתחום, שהופך סולר לחולר - החליט שהוא דוהר קדימה וייקוב הדין את ההר, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים.

בניון כבר הודה לו על השקעת האימים הזאת, אוחנה סיניור מחל על כבודו ועכשיו נשאר לרוני לוי, בכבודו, לקחת את התמהיל המבהיל הזה ולייצר ממנו סחורה, אחרת - אוי ואבוי.