"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

77' והיום: בחירות ורדיפות

,עודכן

לפני ימים אחדים הורשעה שרה נתניהו בעסקת טיעון. בגזר הדין של נשיא בימ"ש השלום בירושלים, אביטל חן, נכתב בין השאר: "הארוחות שנצרכו הוזמנו גם, ואולי בעיקר, לאורחיהם של ראש הממשלה ורעייתו. השפים הוזמנו לבשל במקום לאורחיהם של ראש הממשלה ורעייתו. אין חולק כי מדובר במעון אירוח רשמי המארח אנשים רמי מעלה בארוחות ערב רשמיות, ואין כיום, במרחק הזמן, את היכולת להבחין בין הוצאות אלו לבין הוצאות פרטיות, אם היו כאלה".

משפט זה מרוקן למעשה את עסקת הטיעון ואת ההרשעה שבעקבותיה מתוכנן. לא בכדי פנתה הפרקליטות בדרישה למחוק את הקביעה מגזר הדין, אך הדרישה נדחתה. השופט הדגיש בדחייתו כי "כתב האישום לא התייחס לאורחים פרטיים".

כידוע, נחשד בעלה של שרה נתניהו, רה"מ בנימין נתניהו, בפרשות שונות בקבלת שוחד בצורת שמפניה או כיסוי אוהד בעיתון ובאתר חדשות. האם היה כאן שוחד? האם היתה תמורה עבריינית לשוחד? השאלות הללו תוכרענה בעוד זמן רב.

המאמינים כי חשיפת שחיתות - אמיתית או מדומה - יכולה להניב פירות פוליטיים, מתבססים כמובן על התקווה שהפרשיות השונות יזכו לחשיפה ציבורית בכיוון הנכון. לצורך זה נדרש שיתוף פעולה בין התקשורת לגורמי אכיפת החוק. שיתוף פעולה כזה התקיים ללא ספק ב־1977, ותרם למהפך הידוע בבחירות לכנסת התשיעית.

הכל זוכרים כיום את "פרשת חשבון הדולרים" של משפחת רבין. אף שפרשות דומות הסתיימו בהטלת כופר, התעקש היועץ המשפטי דאז, אהרן ברק, על העמדתה לדין של לאה רבין. אך ראש הממשלה הדגיש כי היה שותף מלא בחשבון.

גם בפרשת ידלין מילא היועמ"ש תפקיד מרכזי. אשר ידלין, שהיה מועמד למינוי לנגיד בנק ישראל, נחשד בקבלת שוחד. בעקבות הפרסומים בעיתונות פתחה המשטרה בחקירה, שבשלב הראשון לא העלתה ראיות. אך ברק הורה להעמיק את החקירה ללא הגבלת זמן, ובסופו של דבר הורשע ידלין בעסקת טיעון.

המקרה הטרגי ביותר של בחירות 1977 היה התאבדותו של שר השיכון אברהם עופר. עופר טען לחפותו, אך בקשתו ליומע"ש להפסקת החקירה נדחתה. מכתב ההתאבדות שהותיר מאלף: "זה שבועות וחודשים שמענים אותי ושופכים את דמי. מעלילים עלי עלילות ומתעללים בי. הפעם לא חסו גם על בני, ובני משפחתי. אין לי ספק שהאמת תצא לאור ויתברר שלא מעלתי ולא גנבתי, ושהכל הן השמצות ועלילות שווא, אך אין לי כוח לשאת זאת יותר".

הרדיפה, השחיתויות והבחירות של 1977 הן נחלת העבר. אך גורלן של הרדיפה, החשדות לשחיתויות והבחירות של ספטמבר 2019 לוט בערפל. מן הראוי שלקחי העבר - האנושיים, הציבוריים, המשפטיים, התקשורתיים והפוליטיים - ילוו אותנו גם עתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר