זהירות, סוכני בּוּרוּת לפניך!

מערכת בחירות היא תקופה סוערת המשמשת קרקע פורייה לדיסאינפורמציה ולהטעיה. אך מידע שגוי וחדשות כוזבות (fake news) אינן נחלת פוליטיקאים בלבד. גם "מומחים" בעיני עצמם, פרופסורים ומלומדים משתמשים בתאריהם כדי לעקוף את חוש הביקורת של הציבור, ולהציג באמצעי התקשורת אמת מבושלת ומחודשת במסווה של דברי אלוהים חיים.

פרופ' ירון זליכה הפך לאחד מסוכני הבורות והכזב הבולטים בתחומו. בראיון שהעניק אתמול לרינו צרור בגל"צ, הוא סיפק למאזינים הסברים מרתקים על המצב. "הצמיחה בארץ נמוכה מאוד", הסביר. "בתקופתי באוצר הצמיחה היתה 6 אחוזים, אפשר לחזור לזה", קבע. תקופתו של זליכה באוצר החלה ב־2003. ב־2004 עמדה הצמיחה על 5 אחוזים; בשנה שלאחר מכן ירדה ל-4.1, וב-2006 עלתה ל-5.7 אחוזים, אחרי שנים קשות יותר ולפני המשבר הגדול ב־2008. בכל מקרה, ל־6 אחוזים היא לא הגיעה.

זליכה ייחס את הצמיחה הגבוהה ל"מהלכים שעשינו באוצר; המלחמה במונופולים". אלא שבכל דירוג עולמי ומקומי רמת הריכוזיות כיום נמוכה יותר מרמת הריכוזיות בתקופה שעליה הוא מדבר. זליכה, שמונה על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, כחשב באוצר, היה מי שהוביל את ההפרטה של בנק דיסקונט שנמכר לקונה אחד. גם בהפרטת לאומי הוא לא בדיוק יישם את המדיניות האנטי־ריכוזית שהוא מטיף לה בלהט.

החשב לשעבר טען בראיון, שהבעיה כיום היא המדיניות הקפיטליסטית מאוד. קביעה זו חוזרת על עצמה אצל זליכה שהפך לכלכלן הבית של ההסתדרות, אך בשבתו כחשב כללי באוצר הוא דווקא קידם מדיניות של צמצום הוצאות הממשלה והגדלת כוחו של המגזר הפרטי. אני זוכר את שיחותינו באותה תקופה, שבה תמכתי מאוד בחשב הנמרץ שנלחם ללא חת במונופולים הממשלתיים כדי לצמצם תקנים והוצאה ציבורית.

החלק הזה בראיון של זליכה עם צרור עוד היה על גבול הלגיטימי, בפרט בהשוואה לתשובות שסיפק למראיין שניסה להקשות ושאל: "אבל איך זה שהאבטלה יורדת?" כאן הפליא זליכה בתשובה מקורית במיוחד: "יוקר הדיור ויוקר המחיה בכלל מחייב אנשים לצאת לעבוד". מדהים. רוצה לומר - קודם האזרחים עוד יכלו להרשות לעצמם לא לעבוד, אבל לא עוד... רינו צרור המשיך לתמוה: "אבל השכר הממוצע עולה?" על זה לזליכה כבר לא היה מה לומר חוץ מ"אבל זה עדיין שכר נמוך יחסית לעולם".

תגובתי הראשונה לפלפולי זליכה בנוסח הגשש החיוור היתה פרץ צחוק. אבל אז החל לקנן בי החשש שמא מישהו עלול להאמין להסברים, שהרי הם נשמעים מפי פרופסור. כמה מאזינים כבר מבינים את ההבדל בין פרופסור לחשבונאות לעומת פרופסור לכלכלה, ומי מעלה בדעתו שמדובר בדיסאינפורמציה מכוונת, ולא בפרשנות לגיטימית. להסביר את הירידה באבטלה כייאוש, להסתיר את נתוני הירידה בריכוזיות, להעלים את העובדה שישראל עדיין מצטיינת בשיעורי הצמיחה שלה בהשוואה למדינות המפותחות בעולם - זו אינה ביקורת. לתמוך בהגדלת תקציבים ממשלתיים, אחרי שהוא בנה קריירה על הצורך בקיצוצים בתקציבים האלה - זו עמדה שדורשת הסבר, במיוחד לנוכח העובדה שהוא עומד בראש מכון המחקר הכלכלי של ההסתדרות - תואר שלא הוזכר בראיון הזה בגל"צ.