נדרשת מידה רבה של ציניות, צביעות וחוש הומור, ממפלגות אשר אין בהן אפילו מראית עין של דמוקרטיה, לנפנף בדגלי הסכנה לדמוקרטיה בישראל. כמו פעמים רבות בעבר, ברגעי משבר דת השמאל הפוליטית המתנהלת ככת מאמינים שולפת את כלי הנשק השחוק עד דק שכותרתו "הדמוקרטיה בסכנה". אליהם מצטרפים "נאורים" בימין שזורקים לחלל האוויר את התיאור "מושחת" לראש הממשלה, וזוכים לרגעים מעטים של עדנה בתקשורת.
ישראל היא דמוקרטיה למופת, אין עושק מיעוט, חופש הביטוי מובטח והאזרחים בני חורין. העיוות היחיד הוא שלעיתים הרוב צריך הגנה מפני מיעוט שמנסה לכפות את דעתו, באמצעות אקטיביזם שיפוטי המעוגן בסיסמה "הכל משפט". כאילו קודם לאקטיביזם לא היה לישראל בית משפט עליון מצוין.
איום על הדמוקרטיה מצוי בהתנהלות הפרקליטות ויחסי הצוותאות שקיימים, כנראה, בין פרקליטים לבין פייק־פרשנים. יחסים שגורמים לאובדן האמון במערכת אכיפת החוק. אזרחי ישראל זכאים לדעת מה קרה לחומרים הנוגעים להתנהלות הפרקליטה לשעבר רות דוד? מדוע חקירות משמעותיות נמרחות ונסגרות? הכיצד לא נחקרה עד היום הטענה שלפיה גורמים בפרקליטות ובמשטרה מדליפים ללא הרף חומרים מתוך חקירות ראש הממשלה, וצובעים את החקירה באור פוליטי מובהק של מסע ציד? רבים בישראל משוכנעים שפרקליטים מקיימים קשרי קח ותן עם גורמים מוכרים בתקשורת. הדלפות תמורת סיקור אוהד. ההשתמטות מבדיקת ההדלפות מטרידה ומחשידה.
הפרקליטות העמידה את עצמה בחזית המאבק להפלת שלטון הימין. בתי המשפט והפרקליטות חייבים להרחיק את עצמם מאובססיה תקשורתית. שופטים ופרקליטים מדברים באמצעות ראיות ופסקי דין. משפט, פרקליטות ויחצנות הם חיבור בעייתי שגורם נזק עצום למערכת אכיפת החוק. הפרקליטות לא אמורה להיאבק על דעת הקהל, זה לא תפקידה. המאבק על דעת הקהל הופך אותה לגוף פוליטי. מי שסבור שיש ביכולתו לשכנע את בית המשפט באמצעות ראיות, לא נזקק להעביר את ההכרעה לציבור. מי שפועל כך מטיל ספק בעוצמת הראיות, או מנסה לשכנע את בית המשפט בדרכי עקיפין.
מוטיבציית היתר של פרקליטים להפיל ראש ממשלה, מוכרת. אך המחיר למערכת אכיפת החוק הוא קשה מנשוא כאשר הם נתפסים כלודרים בשירות מפלגות פוליטיות, ולא כנציגי הסדר והחוק.
היו זמנים שאמון הציבור במערכת אכיפת החוק היה מרשים ביותר. היום האמון במערכת הוא כמו בכל מפלגה פוליטית. מי שהדמוקרטיה חשובה לו באמת, ולא רק כגימיק פרסומי, טוב יעשה אם ירחיק את עצמו מהתקשורת. את מחיר הצוותאות תשלם החברה הישראלית, כשהם כבר יהיו במינוי בבית המשפט העליון או בפנסיה תקציבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
