"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התמערבות הדמוגרפיה הערבית

,עודכן

"הכרסום בשיעור הפריון הערבי ב־30 השנים האחרונות הוא אחד הדרמטיים בהיסטוריה האנושית... משיעור פריון מהגבוהים בעולם, לאחד הנמוכים בעולם..." כתבה לפני כשנה פרופ' מרשה איינהרון מאוניברסיטת ייל.

גם ב־2019, בניגוד לתחזיות הממסד הדמוגרפי, ממשיך הפריון הערבי (מספר הלידות לאישה) "להתמערב", כלומר להתקרב לשיעורים האופייניים למערב. החברה הערבית חווה תהליכי עיור מואצים, ונעשית עירונית יותר באופיה.

משפחות עוברות להתגורר בדירות קטנות יחסית, ברבי־קומות עירוניים ולא בבתים כפריים. בנוסף נרשם שיפור במעמד האישה, המסיימת לפחות 12 שנות לימוד ושואפת לעצמאות, ולפיכך מתחילה את תהליך הפריון לאחר גיל 20 (ולא 16), ומסיימת בגיל 45 (ולא 55). משפחה בת 3-2 ילדים נעשתה לדגם מקובל, והתרחב השימוש באמצעי מניעה.

"בסוף שנות ה־70 היה פריון האישה הערבייה גבוה מהממוצע העולמי (3.85 לידות לאישה), אך ב־2019 הוא במגמת ירידה, ובמספר מדינות ערביות - כולל העניות - מתחת ל־2.1 לידות", כותבת איינהורן, ומוסיפה: "משפחה מצומצמת הפכה לנורמה חברתית בקרב מעמד הביניים הפלשתיני".

לפי נתוני הבנק העולמי, שיעור הפריון הערבי הצטמצם בשנים 2017-1960 מ־6.9 לידות ל־3.3. במצרים, לדוגמה, מ־6.7 ל־3.2, בירדן - מ־7.7 ל־3.3, ואצל הפלשתינים - מ־6.7 ל־3.9.

לעומת זאת, היקף הלידות היהודיות בישראל דווקא נסק ב־74 אחוזים בשנים 1995-2018, לעומת גידול של 20 אחוזים בלבד במספר הלידות הערביות בישראל. הזינוק בשיעור הפריון היהודי (במיוחד בקרב חילונים) מבטא שיפור בתחושת האופטימיות והפטריוטיות, לצד צמצום מספר ההפלות, הרחבת טיפולי הפריון וירידה בתמותת תינוקות.

הדמוגרפיה היהודית נהנית ממאזן הגירה שנתי חיובי, לעומת מאזן הגירה שנתי שלילי של ערביי יו"ש, המגיע ל־20 אלף בשנים האחרונות. במקביל הצטמצם היקף הירידה השנתית מישראל בין 1990 (14,200) ל־2016 (6,300), אף שהאוכלוסייה כמעט הוכפלה.

הרשות הפלשתינית "מאזנת" את התמערבות הפריון על ידי ניפוח הנתונים הדמוגרפיים ב־1.2 מיליון איש. בניגוד לכללים בינלאומיים, נספרים יותר מ־400 אלף איש המתגוררים בחו"ל יותר משנה.

בנוסף, נערכת ספירה כפולה של 330 אלף ערביי ירושלים ושל יותר מ־105 אלף תושבי יו"ש ועזה שנישאו לערביי ישראל וקיבלו אזרחות או תושבות קבע. גם מאזן ההגירה השלילי השנתי אינו מובא בחשבון. דו"ח "הבנק העולמי" מתעד פער של 32 אחוזים בין נתוני הלידות של הלמ"ס הפלשתיני ומשרד החינוך הפלשתיני.

התעלמות מעצבי מדיניות ודעת קהל מהתמערבות הדמוגרפיה הערבית עלולה להביא לטעות דרמטית, או הטעיה שערורייתית: מצג שווא של פצצת זמן דמוגרפית המאיימת על קיום המדינה היהודית, שנטרולה מחייב, לכאורה, נסיגה קטלנית מנכסי צאן ברזל היסטוריים וביטחוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר