חמאס מדלג על חשבון נפש ברמדאן

סבב האלימות האחרון בין ישראל לבין חמאס והג'יהאד האסלאמי, שבמהלכו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים מפגיעות טילים, היה הקטלני ביותר מאז צוק איתן, ותזכורת כואבת לכך שהמערכה מול ארגוני הטרור אינה מבדילה עוד בין חזית לבין עורף.

אבל עם סיומו של סבב האלימות האחרון, בערבו של יום הזיכרון לחללי צה"ל, זכרה ישראל את הנופלים ואת קורבנות הטרור, והיא ממשיכה בדרכה - דרך של בנייה והתעצמות, שהפכה אותה למדינה חזקה, משגשגת ומתקדמת, הקוצרת בכל יום הישגים חדשים בתחומי המדע, הכלכלה, הביטחון ומדיניות החוץ.

עזה, לעומת זאת, אינה מתקדמת לשום מקום. החיים בה נעצרו מאז השתלטות חמאס לפני כעשור. כל יום שעובר גרוע מקודמו, מסיג את עזה לאחור ומטביע אותה עמוק יותר בביצה טובענית של עוני, נחשלות ופיגור. עזה הפכה לאזור מוכה אסון, רק שאין מדובר באסון טבע אלא במעשה ידי אדם, ידי שליטיה של הרצועה.

לעזה בהנהגת חמאס אין כל עתיד. זוהי תוצאה בלתי נמנעת של מדיניות קיצונית של תנועה אסלאמית רדיקלית, שהפנאטיות הטבועה בה מהווה חלק בלתי נפרד ממהותה ומישותה. מבחינה זו, קו ישר של פנאטיות ונחשלות מחבר בן הח'ליפות של דאעש במרחבי סוריה ועיראק לבין שלטון חמאס ברצועה. פנאטיות זו הביאה בסופו של יום על דאעש את סופו והיא גם זו שהעלתה את חמאס, ואת תושבי הרצועה שהפכו בני ערובה, על דרך ללא מוצא.

אין ספק כי קיימים הבדלים בין דאעש, תנועה הנטועה מחשבתית בימי הבינים, לבין חמאס, המשתייך לתנועת האחים המוסלמים ומסוגל להפגין מידה מסוימת של פרגמטיות כדי לשרוד. אבל גם לפרגמטיות זו יש גבולות: אין בה כדי לפרוץ דרך חדשה ולהבטיח עתיד טוב יותר, והיא מאפשרת לכל היותר להמשיך ולדשדש במקום.

לא לחינם כשלו תנועות אסלאמיות רדיקליות כדאעש, ואפילו תנועות פרגמטיות ממנו, דוגמת האחים המוסלמים, לתפוס את השלטון ולהחזיק בו. במדינות ערביות שהדבר עלה בידיהן, היה שלטונן הרה אסון ולרוב קצר ימים.

הדבר נכון גם ביחס לאיראן ולחיזבאללה, שלכאורה מהוות סיפור הצלחה של קיצוניות האוחזת בשלטון ומחזיקה בידיה עוצמה צבאית לא מבוטלת. אבל לשלטון האייתוללות באיראן אין תוחלת, ובארבעים שנותיו הצעיד את המדינה ואת אזרחיה לאחור. אפילו תוכנית הגרעין אינה מכסה על העוני, המצוקה והנחשלות. חוץ מיכולת הרס, לא יצאה מאיראן שום בשורה לאנושות או לתושביה, לא במדע ולא ברוח. חיזבאללה ניזון אמנם מעטיניה של המדינה הלבנונית, אבל גם הוא כשל בקידום בני העדה השיעית בלבנון. כל בית שלישי בלבנון הפך למחסן טילים, אך השיעים עודם העדה הנחשלת ביותר בלבנון. חיזבאללה שוקד להשאירם כך.

הטענה שחמאס יוצא מסבבי העימות עם ישראל כשידו על העליונה רחוקה מהאמת. חמאס אמנם שורד את המהלומות הקשות, ואף מצליח להכאיב לישראל. אבל בתום האלימות, ישראל ממשיכה קדימה וחמאס נסוג לאחור. באופן פרדוקסלי, הדולרים שמזרימה קטאר לרצועה רק מאיצים את השקיעה של עזה בנחשלות ובפיגור, בהותירם את שלטון חמאס על כנו.

בעולם הערבי מציינים בימים אלה את הרמדאן, חודש של צום וחשבון נפש. חמאס ביקש הפסקת אש לקראת הרמדאן, אבל על חשבון הנפש הוא ככל הנראה מוותר.