"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אדישות לנוכח האנטישמיות בלייבור

,עודכן

הנה תופעה מוזרה, לפחות בעיניי: מפלגת האופוזיציה הראשית בבריטניה, הלייבור, עוסקת ללא הרף באנטישמיות שבה לקתה המפלגה בהשראתו של מנהיגה, ג'רמי קורבין. עיתונים חשובים בבריטניה מסקרים בהרחבה את המתרחש בתוך הלייבור ואת מהלכיו של מנהיג המפלגה. אבל אם רצוננו לעקוב אחר התופעה בקרב המפלגה החשובה הזאת, עלינו לפנות אל המרשתת (אינטרנט) ולקרוא שם על הנושא החשוב הזה. אמצעי התקשורת שלנו חסכנים מאוד בדיווחים על המתרחש בעניין זה. לא מובן מדוע.

ואכן, מהומה גדולה מלווה את הלייבור עקב הטחת נגע האנטישמיות בקורבין. חברי פרלמנט מסיעת הלייבור נוטשים את המפלגה, ולא רק בשל כך. מובן שבריטניה עסוקה בעיקר בשאלת הפרישה מן האיחוד האירופי, כי ראש הממשלה מיי מתקשה להביא סוגיה חשובה זו לכדי סיום מוצלח. כישלונה של מיי השמרנית מסכן את המשך כהונתה. אם תוקדמנה הבחירות בבריטניה עלולים הבריטים, ואף אנו הישראלים, לגלות כי היורש של מיי בדאונינג 10 יהיה ג'רמי קורבין. כך, לפחות, קובע סקר שהתפרסם בימים אלה בעיתון הבריטי "סאנדיי טלגרף". נכון שלא פעם הסקרים כושלים, אבל לכל הפחות הסקר הזה מורה על נטייתו של המצביע הבריטי.

קורבין מנסה לנער מעליו את הכתם האנטישמי. זו משימה קשה עבורו כי בכירים במפלגה, כמו סגן היו"ר טום ווטסון, קוראים לו לסלק מן המפלגה את הלוקים באנטישמיות. התדמית של קורבין מעסיקה לא רק את מפלגתו ואת הציבור היהודי בבריטניה. בימים אלה ביקרה בבריטניה ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים בוושינגטון, אישיות מרכזית במפלגה הדמוקרטית. היא מצאה לנכון להיפגש עם קורבין כדי לשוחח עימו גם על האנטישמיות.

לא בכל יום מתערבת אישיות פוליטית כה חשובה, לא בריטית, בנעשה ונשמע במפלגה זרה. פלוסי אמרה כי השיחה עם קורבין "היתה כנה". כך מכנים חילוקי דעות. זאת ועוד: בתוך המפלגה מושמעות קריאות להקים גוף עצמאי שידון בתלונות על אנטישמיות, אולם נטען כלפי קורבין כי המעשים מפגרים אחר המילים.

אם קורבין ייבחר לראשות הממשלה, היכן תמצא עצמה ישראל? ברור שיחסי ישראל עם בריטניה, בהנהגת קורבין, יצטננו. הם בוודאי לא ינותקו; ספק אם ישראל יכולה בכלל לחשוב על צעד כה מהפכני כניתוק מבריטניה. לעומת זאת, מפלגת העבודה הישראלית כבר ניתקה את יחסיה עם המפלגה האחות בבריטניה, כל עוד קורבין עומד בראשה.

ייתכן שאם ייבחר למשרה הרמה, ירצה דווקא להוכיח שלא דבק בו החיידק האנטישמי; אולי בהצהרות פומביות. לבד מזאת, מפלגת הלייבור נתמכת בימי בחירות גם על ידי הקול היהודי, ואת הסחף הזה, כפי שנחשף, יתאמץ קורבין לעצור. כבר נשמעו חששות מפי יהודים, שאמרו כי תתרחש "יציאה יהודית מבריטניה" אם תרזה מיי, הציונית, תובס בבחירות הקרובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר