1 הערב, בסביבות הדקה ה־89, אנדי הרצוג לא היה רגוע בכלל. היתרון 2:4 על מכורתו־מולדתו לא הספיק לו. השקט היחסי שהשתרר ביציעים הוציא אותו מדעתו. אז הוא הסתובב לקהל ובתנועות ידיים מופרזות ומבט מקפיא דם דרש ממנו להתעורר. והקהל התעורר. 

אחרי מבט אחד כזה של הרצוג, אתה יכול להבין את משחק ההקרבה יוצא הדופן של הבחורים בכחול־לבן, את היכולת שלהם לחזור מפיגור מוקדם בעקבות שער שלא רואים אפילו בנערים ג', ואת הניצחון המשכנע על יריבה עדיפה מדרג מעלינו. 

2 בכך אנדי הרצוג סגר את חובו לחברה הישראלית והוא נקי מכל רבב, זכאי. אנדי מכלוף הרצוג. ומי שניקה לו את הקלון היה האיש למשימות מיוחדות, ערן זהבי. הוא הסתנן מעבר לקווי האויב ונגח פעמיים לרשת; אחר כך בעט בומבה ברגל שמאל "החלשה" שלו, בישל לדאבור ובעט לקורה בתוספת הזמן. נתונים מפלצתיים של זהבי, באחד המשחקים הגדולים של שחקן בנבחרת בעשור האחרון. 

ואולי בעצם כל מה שהיה צריך זה שהוא לא יהיה קפטן. מאז שחזר מהפרישה מהנבחרת הוא עם שישה שערים, שזה המאזן שלו בנבחרת עד אותה תקרית.  

הגיע הזמן של זהבי לזרוח גם בנבחרת, בה לא הצליח עד עכשיו לשחזר אפילו חצי מהיכולת שלו במכבי ת"א. אולי המשחק הזה גם צריך לדרבן אותו לצאת מאיזור הנוחות ולעבור לליגה חזקה יותר. את מה שהוא עשה הערב לבלמים מהבונדסליגה הם לא ישכחו הרבה מאוד זמן. 

3 המשחק הערב נתן לכל השחקנים המושמצים לסתום לכולנו את הפה על המגרש, ועל כך צריך להחמיא להרצוג שהאמין בהם. עומרי בן הרוש, שנתן משחק גדול; אריאל הרוש, שבשתי הצלות אדירות במחצית הראשונה השאיר את הנבחרת בחיים; ביברס נאתכו, שהתחיל חלש אבל נתן מחצית שנייה אדירה של הקרבה, נחישות ומנהיגות. 

מהסגל הנוכחי הרצוג עשה מהלימון לימונדה, והוסיף גם קצת קשאסה בשביל הקרנבל, וכדי שנוכל להמשיך ולחלום על יורו 2020.