"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ואז שרון הבין - אי אפשר לנצח עם גנץ

,עודכן

במשך השנים אפפה חידה את הנסיבות המסתוריות שבהן סיים בני גנץ את תפקידו כמפקד אוגדת איו"ש ביולי 2001, רק כתשעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד. עתה, הסיבות לכך נחשפות: "ראש הממשלה אריאל שרון לא היה מרוצה מתפקודו של צה"ל בכלל, ומתפקודו של בני גנץ בפרט. שרון רצה בהחלפתו", אומר לנו מקור בכיר שהיה מקורב לשרון באותם ימים.

גנץ, שבתפקידו הקודם היה מפקד יחידת הקישור ללבנון, וניצח על הנסיגה החפוזה שעל ביצועה היה נתון לביקורת, קיבל את הפיקוד על איו"ש שלא כמתוכנן, לאחר שמפקדה הקודם - תא"ל שלמה אורן - ביקש להתפטר. סמוך לכניסת גנץ לתפקיד בספטמבר 2000 - פרצה האינתיפאדה השנייה, וביולי 2001, הוא קיבל דרגת אלוף ואת הפיקוד על הגיס הצפוני.

לכאורה מדובר בקידום, אך המינוי מעורר שאלות: ראשית, פרק הזמן הקצר הוא חריג ביותר: כמעט כל מפקדי אוגדת איו"ש שירתו בתפקיד בין שנתיים לשלוש. מעבר לכך, החלפת מפקד בכיר בזמן לחימה היא דבר נדיר. לבסוף, הפיקוד על הגיס הצפוני נחשב לתפקיד "רוחב" שולי.

משיחות שקיימנו בעת האחרונה עם מפקדים בכירים בצה"ל מאותה תקופה, ועם גורמים אחרים הבקיאים בנעשה בצבא, עולה תמונה ברורה: תחת פיקודו של גנץ, אוגדת איו"ש חששה לתקוף את מוקדי הטרור, ובשום פנים ואופן לא הותר לה להיכנס לשטחי A בשליטת הרשות.

"היו יורים עלינו מהכפרים וכל מה שיכולנו לעשות הוא להשיב אש מרחוק, וגם זאת תחת הוראות פתיחה באש מגבילות ביותר", מספרים קצינים מאותה תקופה. ויותר מזה: "גם בעיצומו של מרדף אחרי מחבל חמוש, נדרשנו לעצור עם הכניסה לשטחי A. ידי צה"ל נותרו כבולות".

האירוע בקבר יוסף שבו נהרג מדחת יוסף, בזמן שכוחות צה"ל ממתינים בקרבת מקום אך מסרבים לפעול, הפך לסמל התקופה. כזה הוא גם המקרה שבו נהרג הרב בנימין הרלינג מאש מחבלים בהר עיבל, שבאו מתוך מחנה הפליטים עסכר, בעוד כוח צה"ל שהוקפץ למקום קיבל פקודה שלא להתערב.

מצבו של צה"ל היכה את שרון בתדהמה. גנץ כרמטכ"ל // צילום: אנצ׳ו גוש/ג׳יני

מצב זה יצר תסכול רב בקרב הלוחמים והציבור בישראל. על רקע זה נכנסה ישראל למערכת בחירות סוערת, כאשר במהלכה ממשלת ברק עוד ניהלה מגעים מדיניים בניסיון להציל את הסכמי אוסלו.

במארס 2001 נבחר שרון לראש הממשלה והוא מייד הבין שיש בעיה. "הצבא שהוא מצא היה שונה לחלוטין ממה שהוא הכיר, כולם היו רגילים לתיאום עם הפלשתינים, חששו מכניסה לתוך הכפרים ואיבדו את רוח הלחימה", אומרים גורמים שהיו מקורבים לו באותה עת. "שרון הבין שצריך לשנות את הכיוון של הצבא, ובתקופה זו גם הוחלף מפקד האוגדה", הם מוסיפים.

כאשר ביולי 2001 נכנס לתפקיד מפקד האוגדה החדש, יצחק (ג'רי) גרשון, חל שינוי מיידי: "הוא הביא עימו רוח אחרת, והורה למפקדי החטיבות לעבור להתקפה בתוך שטחי A", מספר תא"ל צ'יקו תמיר, אז מח"ט גולני. "בשיחות עם המג"דים המוטו שלו היה A=B. הוא רצה שנבין שמדובר במצב מלחמתי חדש, ואפשר להיכנס לשטחי הרשות".

תחת פיקודו של גרשון אוגדת איו"ש ניהלה כ־2,500 מבצעים בעומק שטחי הרשות. "עד שהגענו לחומת מגן כבר היה לנו את הידע המבצעי והניסיון המעשי שאפשר לנו לעשות את העבודה", אומרים לנו גורמים בכירים ששירתו באותה עת, ומדגישים: "פעילות כזאת לא נעשתה בימי גנץ".

לאחר שפנינו לדובר כחול לבן לבקשת תגובה, נענינו כך: "כשתשאל את נתניהו על המבצעים שהוא השתתף בהם - אענה". עוד נאמר לנו כי הפנייה "לא לרמתו" של גנץ, וכי נקבל מענה רק אם נשאל "שאלה עניינית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר