זידאן בישל לעצמו אתגר

1 "לנצח אהיה אסיר תודה". במילים האלה נפרד זינדין זידאן מתפקידו כמאמן ריאל מדריד ב־31 במאי 2018. הנצח, מתברר, נמשך רק תשעה חודשים וחצי. קצת יותר מהיריון. במהלך ההיריון הזה חוו הבלאנקוס משברים קשים, קריסה תחת החלטות ניהוליות הזויות, ובשבוע אחד בחודש מארס סיימו את העונה אחרי שלושה הפסדים רצופים שגמרו להם את הסיפור בליגה, בגביע ובליגת האלופות.

זידאן עזב ברגע השיא שלו, כי הוא ידע מה עומד להתרחש: שרונאלדו מתכוון לעזוב, ושפלורנטינו פרס הלך על קיץ פיננסי, שבו לא צירף שחקנים שימלאו את החלל שהותיר הפנומן הפורטוגלי. בחושיו המחודדים, שאותם הוכיח בניהול משחק מבריק ובבחירת הרכבים נכונה, הוא הריח את ההתרסקות הקולוסאלית.

נשאלת השאלה מה גרם לצרפתי "לחזור לזירת הפשע". סביר להניח שפלורנטינו הבטיח לו שחור על גבי בלאנקו שהוא יקבל בקיץ שניים־שלושה מגה־סטארים, שיחליפו באמת את רונאלדו ויעזרו לרענן את הסגל שסבל משובע וחוסר חשק. וכשלוקחים את ההבטחות האלה לרכש, שמצטרף לסגל רחב מאוד שכולל הרבה מאוד שחקנים צעירים ומוכשרים, אפשר להסיק שהוא מאמין ביכולת שלו להחזיר את ריאל למסלול במאבק האליפות מול ברצלונה ובצ'מפיונס.

2 לזידאן היתה הצעה מפתה לאמן קבוצה אחרת שבה שיחק, יובנטוס, אחרי עידן אלגרי. אבל ריאל זה מועדון נוצץ ובולט יותר, שמשחק בליגה תחרותית - בניגוד לליגה האיטלקית, שבה יובה היא ענק בין גמדים כבר שבע שנים.

3 הערב בטורינו, בעיר שבה פרץ זיזו לגדולה כשחקן, אבל באצטדיון אחר, ינסה רונאלדו להציל את עצמו מהסטטיסטיקה המפלצתית שלו כשחקן - הוא מעולם לא הודח בשמינית גמר ליגת האלופות. עד לפני שבוע גם זקני אופ"א לא זכרו מתי קבוצה שהפסידה 2:0 במשחק הראשון בבית הפכה את התוצאה בחוץ.

פה המקרה הפוך. ליובה יש את המגרש הביתי, את המסורת ואת השחקן שתמיד היה שם בצ'מפיונס ותמיד כבש את השערים שלו במאני־טיים. לשחקן הכי גדול בתולדות המפעל מצפה האתגר הכי גדול בקריירה שלו - להוכיח שגם ביובנטוס הוא יכול להתעלות ולנצח את האוטובוס הדו־קומתי שדייגו סימאונה כנראה יחנה ברחבה של יאן אובלק.