"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לדון בהישגים, לא בחשדות

,עודכן

מערכת הבחירות הגיעה לרגע בלתי צפוי. כשהחלה, נדמה היה שנתניהו הצליח לדחות את הגשת טיוטת כתב האישום, ולכן עסק הוויכוח הציבורי בשאלה אם נכון שמי שמכהן - בהפסקה - כראש ממשלה זה 23 שנה, צריך להישאר בתפקיד לתקופת כהונה נוספת.

נאום הבכורה של בני גנץ חיזק את התחושה כי זו אכן הסוגיה, כשבמקום להתווכח עם המדיניות של ממשלות נתניהו, העדיף להודות לו על שירותו ולומר לו שהגיעה העת לפרוש.

כשהתברר כי היועץ המשפטי לא נמנע מפרסום החלטותיו, נדמה היה שהאופוזיציה תתנפל על החשדות כמוצאת שלל רב. ההערכה היתה ש"סרבני ביבי" יכריזו לא ייתכן להצביע עבור מפלגה שבראשה עומד מי שחשוד בעבירות כבדות כל כך, ושבתוך זמן מה עלול למצוא עצמו מורשע. רבים סברו גם שנתניהו עצמו יעדיף להתמקד בהישגיו ולהתעלם ככל יכולתו מהחשדות, בטענתו הקבועה ש"אין כלום כי לא היה כלום".

אבל במקום לנסות לצמצם את חומרת טיוטת כתב האישום, החליט רה"מ "לטפל" בכובד ראש בהאשמות. הוא אף בחר להתעמת אישית עם מחברי המסמך, שחלקם סברו כי יש להחמיר עם החשוד. נתניהו חזר על הטענה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא מעין "תינוק שנשבה בין גויים". מנדלבליט מוצג כמי שנאלץ, בניגוד לנטיית ליבו ולשיקול דעתו, לנסח נייר המחשיד את ראש הממשלה בקבלת שוחד, בגלל לחץ השמאל, כביכול.

אחרי שנים כה רבות בשלטון, שב נתניהו ומציג עצמו כקורבן הזוכה ליחס מפלה מצד מערכות אכיפת החוק, אף על פי שהוא עצמו היה דומיננטי בתהליך המינוי של ראשיהן. הוא מנסה לשכנע את תומכיו שכל העולם נגדו - המשטרה, הפרקליטות והתקשורת - ומצפה מתומכיו להזדהות.

אבל בשלב זה נתקל ראש הממשלה בתגובה בעייתית מצד בכירי מפלגתו, השרים וחברי הכנסת הבולטים. הוא מבקש מהם להעביר את מסר האיפה ואיפה - הטענה שפוליטיקאים אחרים זכו, בעבר, ליחס חיובי הרבה יותר בנסיבות דומות. הוא מצפה מעמיתיו לתקוף את המערכות השלטוניות, שהביאו לטיוטת כתב האישום.

לבכירים אין מקורות מידע משלהם. הם ניזונים מהתקשורת, ומפניות לשכת נתניהו המפצירה בהם להעניק לו גיבוי. הם נדרשים לנהל מערכת בחירות שעלולה להיות מאבק הגנה על מנהיגם, מבלי שיש להם כלים, מלבד הקביעה החוזרת שהם סומכים עליו. אמר לי אחד מהם: "הדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לצעוק ברחובות 'הוא זכאי, הוא זכאי', ולמצוא את ראש הממשלה חותם על עסקת טיעון, ובכך הופך אותי לשוטה על הגבעה".

לנתניהו לא תהיה, כנראה, ברירה, אלא לשנות כיוון. אם יחליט, בכל זאת, לדבוק בגישה שהחל בה, הוא עלול למצוא עצמו עם בכירים שיעדיפו להתרחק מן האולפנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר