לדון בהישגים, לא בחשדות

מערכת הבחירות הגיעה לרגע בלתי צפוי. כשהחלה, נדמה היה שנתניהו הצליח לדחות את הגשת טיוטת כתב האישום, ולכן עסק הוויכוח הציבורי בשאלה אם נכון שמי שמכהן - בהפסקה - כראש ממשלה זה 23 שנה, צריך להישאר בתפקיד לתקופת כהונה נוספת.

נאום הבכורה של בני גנץ חיזק את התחושה כי זו אכן הסוגיה, כשבמקום להתווכח עם המדיניות של ממשלות נתניהו, העדיף להודות לו על שירותו ולומר לו שהגיעה העת לפרוש.

כשהתברר כי היועץ המשפטי לא נמנע מפרסום החלטותיו, נדמה היה שהאופוזיציה תתנפל על החשדות כמוצאת שלל רב. ההערכה היתה ש"סרבני ביבי" יכריזו לא ייתכן להצביע עבור מפלגה שבראשה עומד מי שחשוד בעבירות כבדות כל כך, ושבתוך זמן מה עלול למצוא עצמו מורשע. רבים סברו גם שנתניהו עצמו יעדיף להתמקד בהישגיו ולהתעלם ככל יכולתו מהחשדות, בטענתו הקבועה ש"אין כלום כי לא היה כלום".

אבל במקום לנסות לצמצם את חומרת טיוטת כתב האישום, החליט רה"מ "לטפל" בכובד ראש בהאשמות. הוא אף בחר להתעמת אישית עם מחברי המסמך, שחלקם סברו כי יש להחמיר עם החשוד. נתניהו חזר על הטענה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא מעין "תינוק שנשבה בין גויים". מנדלבליט מוצג כמי שנאלץ, בניגוד לנטיית ליבו ולשיקול דעתו, לנסח נייר המחשיד את ראש הממשלה בקבלת שוחד, בגלל לחץ השמאל, כביכול.

אחרי שנים כה רבות בשלטון, שב נתניהו ומציג עצמו כקורבן הזוכה ליחס מפלה מצד מערכות אכיפת החוק, אף על פי שהוא עצמו היה דומיננטי בתהליך המינוי של ראשיהן. הוא מנסה לשכנע את תומכיו שכל העולם נגדו - המשטרה, הפרקליטות והתקשורת - ומצפה מתומכיו להזדהות.

אבל בשלב זה נתקל ראש הממשלה בתגובה בעייתית מצד בכירי מפלגתו, השרים וחברי הכנסת הבולטים. הוא מבקש מהם להעביר את מסר האיפה ואיפה - הטענה שפוליטיקאים אחרים זכו, בעבר, ליחס חיובי הרבה יותר בנסיבות דומות. הוא מצפה מעמיתיו לתקוף את המערכות השלטוניות, שהביאו לטיוטת כתב האישום.

לבכירים אין מקורות מידע משלהם. הם ניזונים מהתקשורת, ומפניות לשכת נתניהו המפצירה בהם להעניק לו גיבוי. הם נדרשים לנהל מערכת בחירות שעלולה להיות מאבק הגנה על מנהיגם, מבלי שיש להם כלים, מלבד הקביעה החוזרת שהם סומכים עליו. אמר לי אחד מהם: "הדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לצעוק ברחובות 'הוא זכאי, הוא זכאי', ולמצוא את ראש הממשלה חותם על עסקת טיעון, ובכך הופך אותי לשוטה על הגבעה".

לנתניהו לא תהיה, כנראה, ברירה, אלא לשנות כיוון. אם יחליט, בכל זאת, לדבוק בגישה שהחל בה, הוא עלול למצוא עצמו עם בכירים שיעדיפו להתרחק מן האולפנים.