"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאזן בין הגושים יוכרע על אחוז החסימה

,עודכן

קרוב לוודאי שתוצאות הבחירות לכנסת ה־21 יוכרעו ביום חמישי הקרוב, שבו תוגשנה רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית. קביעת הרשימות שיתמודדו ביום הבחירות גורלית מאי פעם. אחוז החסימה הגבוה שהונהג בבחירות הקודמות, 3.25%, מטיל סימן שאלה על אפשרות ייצוגן של רוב המפלגות. למעשה, ייצוג בכנסת הקרובה מובטח בינתיים רק למפלגות הזוכות בסקרים בעקביות ליותר מ־5% מן הקולות. המפלגות הללו הן, על פי סדר גודלן ברוב הסקרים: הליכוד, חוסן לישראל, יש עתיד, הרשימה המשותפת ויהדות התורה.

אמנם, סיכויי העמידה בתנאי אחוז החסימה טובים למדי גם ביחס לחלק מן הרשימות האחרות: העבודה ומרצ במחנה השמאל והימין החדש במחנה הימין. אך לפחות בחלק מן הסקרים זכו מפלגות אלה לתמיכה בשיעור הנמוך מ־5%, ולכן מרחף ספק כלשהו ביחס לייצוגן בכנסת.

במוצאי יום ה' הקרוב, יש לשים לב במיוחד לאופן שבו יירשמו המפלגות הבאות, הזוכות, לפחות בחלק מן הסקרים, ליותר מאחוז אחד: גשר, האיחוד הלאומי, הבית היהודי, הימין החדש, העבודה, התנועה, זהות יהודית, יחד, ישראל ביתנו, כולנו, מרצ, עוצמה יהודית, ש"ס, תע"ל. ברור שחלק מהן יזכו לייצוג גם אם לא יטרחו לבוא בבריתות אלקטוראליות עם רשימות אחרות, אבל הימנעות מבריתות תכשיל את השותפות הפוטנציאליות. העניינים מורכבים עוד יותר בהינתן העובדה שלבריתות של המפלגות העוברות בוודאות את אחוז החסימה, יש משמעות מכרעת.

בבחירות לכנסת היוצאת עמדו ארבע התנועות הנתמכות על ידי הבוחרים הערבים על סכנת אחוז החסימה הגבוה. השינוי בחוק דחף אותן להקמת הרשימה המשותפת, שזכתה ב־13 מושבים. לעומת זאת, אחוז החסימה הגבוה סיכל את ניסיונו של אלי ישי לזכות בייצוג. ב־2.97% שניתנו למפלגתו היה עשוי לזכות בשלושה או בארבעה מושבים אילו נותר על כנו אחוז החסימה הקודם - 2%. רשימה בולטת אחרת שהיתה עומדת באחוז החסימה שהיה נהוג עד 1992 היתה עלה ירוק, שזכתה ל־1.12% מהקולות. ההשפעה הגורלית של אחוז החסימה ניכרה בכמה מקרים עוד לפני בחירות 2015. ב־2013, בבחירות לכנסת ה־19, לא עברו את אחוז החסימה 21 רשימות מועמדים שלהן ניתנו במשותף יותר מ־7 אחוזים מהקולות.

הכול זוכרים את בחירות 1992, שבהן הועלה אחוז החסימה מ־1 ל־1.5. השינוי הפעוט הזה הביא לכך שמפלגות השמאל זכו ב־61 מושבים, אף על פי שרוב הקולות הוענקו למפלגות הימין. קרוב ל־5% מן הקולות הוענקו באותן בחירות למפלגות שלא חצו את רף החסימה החדש. התחייה בהנהגת פרופ' יובל נאמן זכתה ב־1.2% מן הקולות, המפלגה הליברלית החדשה של יצחק מודעי (0.6%) וגאולת ישראל של אליעזר מזרחי (0.5%) היו רשימות ימין אחרות שכשלו. בשמאל כשלה התנועה המתקדמת לשלום של מוחמד מיעארי (0.9%). כמו ב־1992, גם בבחירות השנה ייתכן שהמאזן בין הגושים יוכרע כבר ביום חמישי הקרוב.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר