"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרמה: האם יועמד נוני מוזס לדין?

,עודכן

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בימים הקרובים יסתיימו הקדימונים והסחרירים (ספינים), המסך יעלה, ובמרכז הבמה יעמוד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוא יישא מונולוג שבו יבשר לציבור מהן החלטותיו באשר לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

למרות התנהלותו הרשלנית בשבועות האחרונים, שכללה ריאיון מיותר לחברת החדשות והדלפות מחדר הדיונים הסגור, יהיה זה לא הגון וחסר ביסוס להטיל דופי בשיקול דעתו של היועמ"ש. אמנם, עד כה לא הוצגה ראיה חותכת לחשדות הקשים, אך איש, פרט לעוסקים במלאכה, לא נחשף לחומר שנאסף. יש לתת למנדלבליט וצוותו את האשראי, שהם שוקלים כראוי את השיקולים הנכונים ומבצעים את עבודתם נאמנה. אם בסופו של תהליך יציגו לציבור הקלטות, מסמכים או עדויות מפלילות מובהקות, יזכו לתמיכה רחבה. אך אם לא יתגלו פרטים משמעותיים, ימשיך רה"מ ליהנות מתמיכה ציבורית, ועניינו יועבר להכרעת הציבור בקלפי ומאוחר יותר להכרעת בית המשפט, בכפוף לשימוע.

הפרסומים לקראת ההחלטה הגורלית מתמקדים עד כה, בעיקר בהתחבטויות היועץ במיוחד בתיק 4000 ובמשמעות מרחיקת הלכת של הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. מתחת לפני השטח והרחק משולחנות הפרשנים, עומדת החלטה מרחיקת לכת לא פחות, הנוגעת לאפשרות העמדתו לדין של המוציא לאור של ידיעות אחרונות נוני מוזס.

בין אם יחליט מנדלבליט על הגשת כתבי אישום בגין שוחד שבהם יהיה מוזס נאשם מרכזי ובין אם יבחר בסעיף הפרת אמונים, שבו הנאשם היחיד יהיה נתניהו, תיאלץ התביעה להעלות לדוכן העדים את מוזס, דבר שעשוי להפוך את המשפט הצפוי למופע משפטי שספק אם היה כמותו בתולדות המדינה.

את הנפיצות והרגישות סביב מוזס, אדם שמעולם לא דיבר פומבית, אפשר לזהות בקלילות מהתנהלות מערכת אכיפת החוק לאורך כל תקופת החקירות. בניגוד לשטף ההדלפות ממסדרונות להב 433, חקירת מוזס זכתה לאיפול מוחלט וכמעט איננו יודעים עליה דבר. ובעוד שלמרבית החשודים הוצע הסכם עד מדינה, נראה שבעניין מוזס אפילו לא נעשה ניסיון כזה. על אלה יש להוסיף ביקור של המפכ"ל אלשיך בבית ידיעות אחרונות לאחר תחילת החקירה, וכתבה מחמיאה ותמוהה שזכה לה על שער העיתון.

אין צורך להיות נביא כדי לחזות את הדרמה שתחולל חקירה נגדית של מוזס בידי פרקליטיו של ראש הממשלה. כבר כעת ברור שחלק מקו ההגנה שיציגו יהיה סביב האכיפה הבררנית וההפיכה חסרת התקדים של סיקור אוהד לשוחד.

פוליטיקאים בכירים, אנשי עסקים עתירי ממון ומשפטנים בכירים מתהפכים במיטתם ומתמלאים בזיעה קרה, לנוכח האפשרות שהקשרים והבריתות המעורפלות שכרתו עם קבוצת ידיעות אחרונות תמורת סיקור מפנק ייחשפו לעין כל. די לדמיין מה יתחולל כשייאלץ מוזס להשיב לשאלות בנוגע לחוק ישראל היום וקשריו עם פוליטיקאים ושרים בכירים שקידמו אותו במרץ, או מה יתגלה לציבור כשיסביר מה מהות פגישותיו החשאיות עם יאיר לפיד, כדי להבין את פוטנציאל תזוזת הלוחות הטקטוניים שעשויה לעורר עדותו; וזו רק דוגמה קטנה.

האם יאזור מנדלבליט אומץ ללכת על מהלך משפטי עם פוטנציאל בעֵרה כה גבוה? נגלה בימים הקרובים. אם כן, ייתכן שהמחזה שבו יכריז על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע, יהפוך רק להקדמה שלפני המערכה הראשונה.

Read this article in English

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר