"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל בעיני ארה"ב: נכס אסטרטגי

,עודכן

הערכה מציאותית של יחסי ישראל־ארה"ב לא תתמקד בסכסוך הערבי־ישראלי, בעניין הפלשתיני ובגורם היהודי בארה"ב - שהם זוטרים בהקשר האזורי והעולמי - אלא באינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם, וביכולותיה המבצעיות והטכנולוגיות של ישראל.

ב־1948, מחלקת המדינה, הפנטגון וה־CIA התנגדו להכרה בישראל ומנעו ממנה נשק, בטענות שהופרכו: ישראל תהיה בעלת בריתה של בריה"מ; המיעוט הערבי יהפוך לרוב; המדינה תושמד ע"י צבאות ערב; היא תהייה נטל במזרח התיכון. ב"מבצע סיני" ב־1956, עוד כפה אייזנהאואר על ישראל נסיגה מלאה מחצי האי סיני ורצועת עזה; ב־1967 איים ג'ונסון על ישראל לבל תפתח במכת־מנע ראשונה: "ישראל לא תהייה לבד, אלא אם כן תפעל לבד".

אבל דווקא מלחמת המנע ב־1967 הביאה להכרת ארה"ב בערך המוסף של ישראל מול מדינות ערב וברה"מ. הניצחון הישראלי ריסק את צבאות מצרים וסוריה הפרו־סובייטיות שאיימו על טורקיה, מדינות ערב הפרו־אמריקניות ואיראן (אז תחת שלטון השאה הפרו־אמריקני), ובלם את זינוק הנשיא המצרי נאצר להנהגה פאן־ערבית, שנועדה לקדם את ברה"מ ולכתוש את מעמד ארה"ב באזור.

מלחמת ששת הימים הפכה את ישראל בעיני ארה"ב מנטל לנכס אסטרטגי ייחודי, והפירות לא איחרו לבוא. כבר ב־1970 - בזמן שארה"ב שקעה בבוץ הווייטנאמי - פלשה סוריה הפרו־סובייטית לירדן הפרו־אמריקנית, אך נסוגה עקב מסר הרתעתי של ישראל שתיגברה כוחות ברמת הגולן. מבצע אנטבה ב־1976 חשף את יכולותיה המודיעיניות והמבצעיות של ישראל במלחמה בטרור, שהפך לאיום על ארה"ב והמערב. השמדת הכור הגרעיני העיראקי ב־1981 שידרגה את תדמית ההרתעה של ישראל, וחסכה מארה"ב עימות גרעיני מול סדאם חוסיין לאחר פלישתו לכווית ב־1990.

בניגוד לתובנה הפשטנית כאילו שיתוף הפעולה ארה"ב־ישראל היה פועל יוצא של האיום הסובייטי, הביאה התפוררות ברה"מ ב־1991 למעבר מעולם דו־קוטבי (ארה"ב מול ברה"מ) לעולם רב־קוטבי (ארה"ב מול משטרים פורעי־חוק) בלתי־צפוי ואלים, המגביר את חיוניות ישראל כמוצב־קדמי באזור קריטי לאינטרס ארה"ב.

התפרצות הצונאמי הערבי ב־2010, הנמשכת לפי שעה, והאיום הגובר ומתרחב של האייתולות, מחריפים את איום הטרור הסוני והשיעי על העולם החופשי, מאיימים על כל משטר ערבי פרו־אמריקני, ומעצימים את חיוניות ישראל במאמץ לאבטחת משטרים אלו, לבלימת האייתולות והפלתם, ולצמצום זעזועי המזרח התיכון.

המחשבה כאילו על ארה"ב לבחור בין ישראל לבין הערבים - כל עוד אין פתרון לבעיה הפלשתינית - הוכחה כשגויה. המציאות היא ששיתוף הפעולה בין ארה"ב לישראל משתדרג, במקביל להשבחת שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות ערב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר