מפיצי שמועות - זמן לחשבון נפש

הגיע הזמן שאנשי המקלדת יעשו חשבון נפש. דקות לפני השבת נאלצתי להוציא בשם "אלמגור" פוסט חריג בשל גל פוסטים שיצאו נגד מערכת הביטחון, שכאילו מסתירה מהציבור מידע על רצח הנערה בשל "תקינות פוליטית". בדיעבד, אחרי שהמחבל נתפס, מתברר שמעבר לתיאורי הזוועה שהגיעו גם לבני משפחת הנרצחת, גם הפרטים לא היו נכונים. למשל: ביום שישי כשנכתבו הפוסטים לא "היו בידי המשטרה ארבעה רוצחים". הרוצח נעצר ב־03:00 בשבת.

אני כותב מתוך ניסיון של שנים בעיסוק במאבק בטרור. אין מצב שהשב"כ או המשטרה מסתירים רצח לאומני מ"סיבות פוליטיות".

פעמים רבות מסתירים מהציבור מידע כי יש עניין לבלבל את האויב ולהגיע לכל(!) המעורבים. או לוודא שאין עוד מעורבים. לשם כך, הרדמת השטח היא צורך חיוני. בפעם הקודמת שבה חתכו חבלים של גולש מגג בניין והוא נהרג, בעלי "רצון טוב" חיבלו לדעתי במיצוי החקירה. איך? תארו לעצמכם שעקבו אחרי חשודים בציתותים לטלפונים וכדומה וחיכו להם שיעשו טעות. אחרי שגופים שונים טענו שמדובר בפעולת טרור, לדעתי, החשודים תודרכו על ידי גורמים עוינים ועד היום טרם נתפסו. לכן טוב לתת לכוחות הביטחון לחקור בשקט. צה"ל, השב"כ והמשטרה יעשו הכל כדי לתפוס מחבלים. מחבל שלא נתפס הרי עלול להמשיך לרצח נוסף. חוץ מהציונות, המחויבות הלאומית, זו גם משימת חייהם ובדנ"א שלהם.

בשעה שכוחות צה"ל והימ"מ רודפים אחרי מחבלים, אין לרדוף אחריהם במקלדות, לא עיתונאים ולא כותבי פוסטים (עם כל הכבוד לכותבים, ואני ביניהם). כתיבה ביקורתית באמצע הקרב עלולה להוריד את המוטיבציה ללוחמים. ויש עוד היבט - אסור לפורר את הלכידות הלאומית מול האויב. היא חיונית לאומה הנמצאת במלחמה.

ובקרב נגד הטרור, בצד אמונה בצדקת הדרך, צריך גם עצבים חזקים ומשמעת אישית. וזה מה שהיה חסר ביום שישי.

הכותב הוא סא"ל (מיל') ויו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור"