המדריך לפובלציסט בעידן גנץ

למקרה שלא שמתם לב, נכנסנו השבוע לעידן חדש. לא עוד ימין ושמאל, מזרחים ואשכנזים או חברתיים מול קפיטליסטים. את כל אלו זנחנו במחיר שבועיים שתיקה וחצי שעה עם 40 אחוז רייטינג. בעולם החדש אליו מוליך הרמטכ"ל לשעבר את מערכת הבחירות הזו, יש להשתמש גם בשפה חדשה ובמערכת מושגים תואמת. על כן, כדי למנוע בלבול ובתור שירות לציבור הרשו לי להציג כאן כמה כללים פשוטים לפובלציסטים. אני יודע שזה עשוי להיתפס כשיח פנימי של קבוצה קטנה, ומה זה בכלל צריך לעניין את רוב הקוראים, אך דעו: רעיונות גדולים מחלחלים לאט, ואם אנחנו, הפובלציסטים שלכם, נאמץ את הז'רגון החדש, החיים של כולכם יהיו הרבה יותר טובים.

נפתח בנושא המדיני: מכיוון שאין כבר ימין ושמאל, וממילא הפולמוס המרכזי של העשורים האחרונים התאדה מחיינו, יש לאמץ קטגוריות חדשות. אין לדבר על פיגועים, אדמות מולדת או שטחים שולטים - זה חלק מהשיח הישן, וכמובן ש"זכויות אדם" או "כיבוש" נמחקו לחלוטין. מה שיש עתה הן שתי אפשרויות חדשות: או שהממשלה "תחתור לשלום ולא תחמיץ הזדמנות לחולל שינוי אזורי", או שבמידה ו"אין דרך להגיע לשלום בעת הזו" צריך "לעצב מציאות חדשה". ולבצר את מעמדה של ישראל "כמדינה חזקה, יהודית ודמוקרטית".

אז במקום ימין ושמאל הישנים והדלוחים, יש לנו היום את ה"חותרים" ואת "המעצבים". והם יכולים אפילו להתקיים באותו איש!

הלאה: כלכלה. זוכרים את הויכוח הישן בין חירות לתכנון, בין חופש להלאמה? לא עוד. בעידן החדש יש גם כלכלה חדשה, בה לא משלימים "עם חרפת המחירים המופקעים" ומודיעים ל"ראשי המונופולים": "זמנכם עבר. חגיגת יוקר המחיה נגמרה". אז במקום החלוקה האידאולוגית לה התרגלנו - יזמים מול מתכננים - בכלכלת גנץ יש דיכוטומיה חדשה: יזמים טובים מול יזמים רעים. הטובים יבנו "מאות אלפי דירות באמצעות תמריצים" ואילו על הרעים, "אטיל סנקציות קשות". העיקר ש"האדישות" שהייתה בעולם הישן "לא תהפוך למדיניות". אז זיכרו: כשאתם כותבים על סוגיות כלכליות, הקפידו לתאר נכון את עמדותיכם - אדישים או אכפתיים?

ולבסוף, השסעים החברתיים. שימו לב: כאן נדרשת הרגישות הרבה ביותר. כבר אין דתיים וחילוניים, מסורתיים וחרדים, מזרחים, מיעוטים ואחרים. זה דברים של פעם. היום כולנו רקמה אנושית אחת, כזו ש"תכבד את מסורת ישראל" ו"ותאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו ועל פי ערכיו". ובכלל, צריך להפסיק עם הנוהג הזה של לריב על שיוויון בנטל ושירות צבאי. מהיום כולנו משרתים ב"שירות אזרחי-ממלכתי של כולם למען הכלל". צבא השירות לכלל! אז תפסיקו עם כל הקטלוגים הללו, כי כולנו יחד למען הכלל של כולנו שמכבד את אמונתו של כל אחד לשרת את כולם.

חלקכם אולי יאמרו שמה שתואר כאן אינו אלא סוג של מעיק במיוחד של פוליטיקלי קורקט, אבל אתם טועים. כלום פה לא פוליטי, וקורקטיות זה משחק של העולם הישן. אנחנו מציגים בפניכם היום את הא-פוליטיקלי קורקט החדש הממלכתי של כולנו. ועל זה, רבותיי, אין בכלל מה להתווכח.