"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשק שלנו: לתעד ולספר את זוועות השואה

,עודכן

ביום הזיכרון הבינלאומילהנצחת קורבנות השואה העולם עוצר לרגע כדי להיזכר במה שקרה לפני 74 שנים - כששוחרר מחנה ההשמדה הגדול והנורא אושוויץ-בירקנאו וניתן האות לסיום מלחמת העולם השנייה, מלחמה שבה כמעט חוסל העם היהודי.

אושוויץ היה ועודנו הסמל הבוטה ביותר למה שגזענות ואנטישמיותיכולות לחולל, ולאיזו רמה מוסרית יכולים עמים להידרדר. על רקע זה נולדה החלטת העצרת הכללית של האו"ם משנת 2005 להכריז דווקא על יום שחרור אושוויץ כיום זיכרון לקורבנות השואה, וכיום של מאבק בגזענות ובאנטישמיות.

אחרי אושוויץ היה נדמה שהעולם הבין סוף סוף את הלקחים, וכי האנטישמיות תיעלם, אבל ההיסטוריה הוכיחה שהאנטישמיות היא מחלה ממארת שלא ניתנת לריפוי.

היא הרימה ראש מיד לאחר השחרור, כשראשוני היהודים החלו לחזור לבתיהם, בעיקר במזרח אירופה, ונוכחו לגלות ששנאת השכנים כלפיהם לא רק שלא פגה - אלא אף החריפה מתוך חשש שהיהודים רוצים להחזיר לעצמם את רכושם שנתפס על ידי השכנים. החשש הזה הביא לגל של רדיפות ומעשי רצח נגד היהודים שורדי השואה, ושיאו בפוגרום קיאלצה ב-1946.

זו האנטישמיות שהולידה את תנועת "הבריחה", כאשר אלפי שורדי השואה החליטו שאין להם יותר מה לעשות ביבשת המקוללת ולכן ניסו להגיע לארץ היהודים בכל דרך. שוב נדמה היה שעצם הקמתמדינה ליהודיםתשים קץ לאנטישמיות המסורתית - אבל זה לא קרה והתופעות האנטישמיות המשיכו.

בשנים האחרונות האנטישמיות שינתה פניה, ותעיד על כך הפעילות המאסיבית של תנועות ה-BDS. אויבינו, שרצו להפוך את שנאת היהודים לנושא פוליטי, ידעו כי כל מה שעליהם לעשות הוא לפגוע בזיכרון השואה כדי לבצע את זממם.

הנשק החדש היה הכחשת השואה או עיוות השואה. במשחק הזה משתתפות גם המדינות שבהן התחוללה השואה, בעיקר במזרח אירופה, וגם גורמים אנטישמים ברחבי העולם. שהרי יותר קל להכחיש את השואה או לעוות את ממדיה מאשר להודות באשמה.

וכאן אנחנו, בני דורות ההמשך, נכנסים לתמונה. אנו, שנולדנו לשורדי השואה, חיינו איתם, שמענו את מה שסיפרו לנו בדם לבם, האזנו לבכיים העצור בלילות - אנו התחייבנו לא לשכוח ולא לתת לאחרים להשכיח או להכחיש את מה שקרה.

אנו אלה שנמשיךלהוביל את הזיכרון, נתעד את סיפוריהם בספרים ובסרטים ונספר את סיפורם לדור הצעיר שברובו כבר איננו מכיר ניצולים. זה הנשק שלנו ואנו מבטיחים להשתמש בו נגד כל הניסיונות האנטישמיים לעוות ולהכחיש את מה שקרה.

הכותבת היא יו"ר עמותת "דורות ההמשך", המקיימת היום כנס בנושא "מצב האנטישמיות היום" בתיאטרון הקאמרי, תל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר