אמת או שקר: סקרים עליך ישראל

ההבדלים המשמעותיים ביןהסקריםשפורסמו לאחרונה עוררו נשכחות. מנהיג המפד"ל יוסף בורג, נהג לומר "מדבר סקר תרחק". שמעון פרס השווה את הסקרים לבושם: "נעים להריח, אבל אסור לבלוע". הסוקרים מסייגים תמיד את ממצאיהם, כדי להבטיח עצמם מהחטאות אפשריות. בצדק עֵרים הכל לכך ש"הסקר נכון למועדו" ואינו מנבא את העתיד. ברוב הסקרים מצוינת "טעות דגימה". קשה מאוד לארגן "מדגם מייצג" ותמיד יש צורך לשקללו. לאלה אפשר להוסיף את הטענה המוכחת, שחלק מהנשאלים בסקרים משקרים.

חלפו הימים של החטאת הסקרים הנלעגת בבחירות לנשיאות ארה"ב ב־1948. בחיוך שהשתרע מאוזן לאוזן, הניף המנצח הארי טרומן גיליון עיתון שהודפס במוצאי יום הבחירות, שבו התבשר על תבוסתו המובטחת. בישראל התפרסמה ההחטאה של רוב הסקרים בבחירות 1977, שהסתיימו במהפך בלתי צפוי. אפילו ב־1996 הצביעו תחזיות יום הבחירות על ניצחון לפרס, אך כשהסתיים מניין "המעטפות הכפולות", נבחר בנימין נתניהו לראשונה כראש הממשלה.

למרות האמור לעיל ולמרות הקלישאות השכיחות של פרשנים, עיתונאים ופוליטיקאים, ההתבוננות במגמות הכלליות שעליהן מצביעים הסקרים, מתגלות בשנים האחרונות כנכונות. בבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016, הצביעו הסקרים על המנצח הנכון ב־47 מ־51 ההתמודדויות. בארבע מדינות, שהמרוץ בהן היה צמוד במיוחד, התהפכה התוצאה בשברי אחוז והדבר הביא לניצחונו של טראמפ מבחינת מספר האלקטורים. עם זאת, פער שני האחוזים לטובת הילארי קלינטון במניין קולות המצביעים, התגשם במדויק.

ב־2015, בבחירות האחרונות לכנסת, הניבוי הממוצע של הסקרים היה שגוש הימין - ללא "כולנו" - יזכה ב־57 מושבים בכנסת, כפי שאמנם קרה. אך הסקרים אינם אלא בבואה אחת של המתרחש. המאבק הצמוד שהתקיים לכאורה בין המחנה הציוני לליכוד, חייב מעבר של מצביעים ממפלגות הלוויין בגוש לשתי המתמודדות הגדולות. המעבר למחנה הציוני התרחש מוקדם יותר עם החבירה של ציפי לבני למפלגת העבודה. כמה פעמים לפני יום הבחירות, נחזה שוב ושוב כי בימין יתחולל המעבר הזה ביום הבחירות עצמו. לא קריאתו של נתניהו על "הערבים הנוהרים באוטובוסים" הביאה למהפך של הרגע האחרון, אלא התופעה של הזדעקות לדגל, שהייתה צפויה ומוכרת לנו ממחקרי בחירות, החל משנות ה־40 של המאה הקודמת.

השאלה המכרעת העולה מהסקרים שהתפרסמו בימים האחרונים, נוגעת למפלגות ששיעור התומכים שלהן דומה לאחוז החסימה החדש, 3.25%. מעבר של המכשול הזה מעניק ארבעה מושבים בכנסת; כישלון פירושו אובדן הייצוג. מפלגות לא מעטות מדשדשות באזור התמיכה הזה וגורלן יכריע את מערכת הבחירות של 2019. בניגוד לעבר, חלק מהמפלגות מודעות לכך - מה שיתבטא בהגשת רשימות משותפות. "הסכמי עודפים" אינם פותרים את הבעיה, שכן הם מופעלים רק כששתי השותפות להסכם עמדו באחוז החסימה. מעניין ש"ישראל ביתנו", היוזמת הראשית של העלאת אחוז החסימה, נאבקת עתה ע"פ הסקרים במחסום שיצרה.

פרופ' אברהם דיסקין הוא מומחה למחקרי בחירות ושימש הסטטיסטיקאי של ועדת הבחירות בשש מערכות בחירות

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!