"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עולם חדש: ארה"ב ואירופה בסימן משבר

,עודכן

מאז התחלתי את כתיבתי כפרשן בגיליון הראשון של "ישראל היום", העולם השתנה בתכלית השינוי. כיום, עם כתיבת הטור האחרון בעיתון זה, המדינות הדמוקרטיות מצויות במשבר, המושפע לא מעט מהתחושה שארה"ב נסוגה מעמדת המנהיגות הגלובלית. הוצאת הכוחות האמריקניים מסוריה, בהחלטה של הנשיא כנגד עצות כל המומחים שלו, והפקרתם של הכורדים לגורלם בידי שליט אכזרי כארדואן, כתוצאה ישירה של החלטה זאת, הן סממן נוסף למשבר.

אבל האמת היא שהמשבר רחב יותר: בריטניה מתנדנדת בין יציאה מאירופה ללא הסכם לבין בחירות, שבהן מנהיג קיצוני מאוד של הלייבור עלול להיבחר כראש ממשלה. בגרמניה מעבירה הקנצלרית את מקל המנהיגות - כשלא ברור מי ייטול אותו ולאן פני גרמניה. בצרפת מתקיימות הפגנות קשות נגד הנשיא ובחלק ממדינות אירופה עולים מנהיגים פופוליסטים, שאין בידם תוכנית להתמודדות עם ההגירה מצד אחד ועם לאומנות קולנית מהצד השני.

סין, רוסיה וטורקיה הופכות ליותר ריכוזיות בשיטתן הדיקטטורית, וכל אחת מהן מתחזקת באזורים שבהם בחרה להיות מעורבת. ארה"ב מנסה לבלום את התגרענות איראן, אך ללא שותפים למאמץ, ויציאתה מסוריה תסייע לאיראנים להתחזק בלב המזרח התיכון - בסוריה, בעיראק ובלבנון. מדינות ערב חשות בודדות, וקשה לדעת להיכן זה ייקח אותן, חלקן עלולות להפתיע בתגובתן להיעלמות ארה"ב מהזירה.

עבור ישראל המצב החדש הוא מאיים יותר, אך גם נותן אפשרות לשינויים חיוביים, אל מול נטישת ארה"ב.

***

כשהתחלתי לכתוב כפרשן בעיתון קבעתי לי כמה כללים: ראשית - לא "למכור" את דעתי על אירוע זה או אחר, אלא לנסות להבהירו ולהסביר את צדדיו השונים. תפקידו העיקרי של פרשן בעיתונות הוא לאפשר לקורא להבין טוב יותר את המציאות הסבוכה. נוכח האירועים היה לי חשוב שלא להתלהם, להדגיש את החשיבות האמיתית של הדברים ("פרופורציה") ואת מורכבותם, ולהראות כי לחלקם (ואולי לרובם) אין פתרון "קל".

החלטתי להימנע ככל יכולתי מלעסוק בנושאים אישיים, קרי להתרכז ב"מצבים" ולא ב"אנשים".

כלל ברזל היה נקוט בידי, שלא לנצל את קשריי במערכת הביטחונית כדי לחשוף סודות. לכן כל שנודע לי במסגרת התייעצות עם גורם רשמי שביקש את חוות דעתי, לא עלה זכרו בין דפי העיתון.

השתדלתי לכתוב רק על דברים שאותם הכרתי היטב, ושלגביהם חשתי שיש ביכולתי לתרום משהו נוסף על כל הכתוב בעיתונות והנשמע באמצעי התקשורת השונים. ברוב המקרים היה לי חשוב שלא לחזור על הדברים שהיו כבר ברשות הציבור, אלא אם כן רציתי להדגיש באופן מיוחד מרכיבים מסוימים של האירוע או להאיר זוויות חדשות, בלא להיות מחויב מראש לאיזשהו צד בשום ויכוח ציבורי.

ולבסוף, החלטתי שלא לכתוב בצורה מתנשאת ולהעדיף לכתוב בגובה העיניים, בשפה ברורה ובלי סיסמאות או ציטוטים המצביעים לכאורה על "השכלתו הרחבה של הכותב". איני מאמין ביתרון השחצנות או היוהרה בכלל, ובעיתונות בפרט. נהפוך הוא, ככל שיכולתי להסביר דברים מסובכים במילים פשוטות העדפתי זאת.

לכם, הקוראים, תודה על הערות ותגובות, ועל תשומת הלב. אתם סיבת כתיבתי, העולם הופך מבולבל ומבלבל עוד יותר, אני מקווה שהצלחתי לבאר ולהבהיר אותו בכתיבתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלוף (מיל') יעקב עמידרור

אלוף במילואים. בתפקידיו האחרונים בצבא היה מפקד המכללות הצבאיות, מזכיר צבאי לשר הביטחון וראש חטיבת המחקר באמ"ן. לאחר השחרור מהצבא שהה שלושה חודשים במכון וושינגטון לחקר המזה"ת. כיום משמש כסגן נשיא מכון לנדר, מרכז אקדמי בירושלים, כחבר במועצות המנהלים של חברות גדולות במשק, ויועץ ומרצה במערכת הביטחון בתחומים שונים (בהתנדבות). פרסם שני ספרים, האחד: הרהורים על צבא וביטחון, השני : מודיעין הלכה למעשה ולאחרונה חוברת (באנגלית) על לחימת צבא סדיר בטרור וגרילה.

כדאילהכיר