אחריות ממשלת לבנון לפעילות התקפית כנגד מדינת ישראל המתארגנת בשטחה, היא סוגיה מרכזית ובלתי נמנעת. הסוגיה ניצבה בקיץ 2006 במוקד מחלוקת בין הרמטכ"ל, דן חלוץ, לבין ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, בניהול מלחמת לבנון השנייה.
בראיית מדינת לבנון כאחראית למהלכיו ההתקפיים של חיזבאללה הנערכים משטחה, הרמטכ"ל חלוץ דרש לתקוף תשתיות לאומיות של מדינת לבנון. ראש הממשלה אולמרט מנע תקיפה זו, בין היתר כתוצאה מלחץ שהופעל עליו מראשי מדינות האיחוד האירופי.
סיומה של מלחמה זו בהחלטת האו"ם 1701, ביטאה ציפייה להשבת ריבונותה של ממשלת לבנון למתרחש בגבול ישראל. לשם כך, הוטלו בהחלטת האו"ם מגבלות על פעילות חיזבאללה בדרום לבנון, וצבא לבנון נקרא להיפרס מחדש במרחב.
ציפייה זו מומשה רק למראית עין. במה שהתפתח מאז סיום המלחמה, לא זו בלבד שהתעצמות חיזבאללה בכל הממדים ובכל שטחה של לבנון הלכה והתגברה, אלא שצבא לבנון הפך במידה רבה שותף למאמצי ההתארגנות וההתעצמות של חיזבאללה.
דווקא מתוך מגבלות החלטת האו"ם 1701, השתכללו דפוסי שיתוף הפעולה בין צבא לבנון לבין חיזבאללה. הלגיטימיות המדינתית של צבא לבנון העניקה לו יתרונות שמאפשרים ייצוג רשמי וגלוי בזירה הבינ"ל של האינטרסים הלבנוניים, כפי שמתקיים במפגשים החודשיים הנערכים בין קציני צבא לבנון לקציני צה"ל, בהכוונת וניהול מפקדת כוח יוניפי"ל של האו"ם.
מי שמופקד בתוך כך על ייצוג המחלוקת על מתווה קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון - למרות פסיקת האו"ם בנושא בהחלטה 425, שהתקבלה לפני נסיגת צה"ל מלבנון - זה צבא לבנון, והוא המאיים על ישראל במאמץ למנוע את הקמת הגדר החדשה בגבול לבנון.
בין מדינת לבנון המוסדית לבין חיזבאללה הלכה והשתכללה מציאות חדשה, שמבטאת סימביוזה מועילה וחלוקת עבודה אסטרטגית. חיילי צבא לבנון בייצוג סדר מדינתי, הם האחראים לבידוק הביטחוני ולשמירה בשערי רובע דחייה בביירות, שבו שוכנות מפקדות חיזבאללה.
לוחמי חיזבאללה מצד שני, הם שהובילו את מאמצי הלחימה בסוריה בסיוע לשלטון אסד, כגילום אינטרס לבנוני. דרגה גבוהה של שיתוף פעולה מבצעי בין חיזבאללה לצבא לבנון, הובאה לביטוי בלחימה משותפת כתף אל כתף, כנגד כוחות דאעש בהרי קלמון, בגבול סוריה־לבנון.
בתנאים אלה לא ניתן לשלול את האפשרות כי במלחמה בין צה"ל לחיזבאללה, עלולים כוחות צבא לבנון ליטול תפקיד פעיל בסיוע לחיזבאללה במאמץ לבלימת מתקפת צה"ל לעומק לבנון. בינתיים, בשנים האחרונות, זוכה צבא לבנון לתמיכה אמריקנית בחימוש ובהכוונה מקצועית.
מדינת לבנון, כיצור־כלאיים היברידי, ממצה כך את היתרונות הטמונים ביכולת להתנהל בתחכום בין שני קטבים מנוגדים: בין זיקה למדינות המערב, בעיקר צרפת וארה"ב, בשיתוף פעולה צבאי וכלכלי בחתירה ליציבות, לבין זיקה הדוקה לאיראן ולסוריה באמצעות ארגון חיזבאללה - המגלם מגמת מאבק וחתרנות. בכך טמון, במידה רבה, סוד הצלחתה של לבנון בשימור קיומה כאי של יציבות בטלטלת המזרח התיכון בעשור האחרון.
בדפוס התנהלות זה, השיגה מדינת לבנון חסינות מפני זיהויה בזירה הבינלאומית כשותפה לפעילות חיזבאללה. לנוכח התעצמותו הגוברת של חיזבאללה, בהיערכותו ההתקפית וההגנתית כנגד ישראל בכל שטחה של לבנון, בהיקף שלא נודע עד כה, נדרשת מדינת ישראל להודעה על תפיסת מלחמה חדשה כנגד לבנון.
נכון עשה ראש הממשלה נתניהו - שהכריז על אחריותה הריבונית של לבנון לנעשה בשטחה כנגד ישראל. לא די בכך. על ממשלת ישראל להוביל מאמץ מדיני להבהרת מכלול המשמעויות הנובעות מכך ללבנון בתוצאות המלחמה הבאה, אם תפרוץ בין ישראל לחיזבאללה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו