בצל ביקורו המתוקשר של נשיא צ'אד, נערך ביקורו של נשיא אחר, מילוש זמאן, מצ'כיה. "אני החבר הכי טוב של ישראל", קרא במליאת הכנסת, שחבריה היו עסוקים מדי ברקיחת עסקאות סוף הקדנציה. חבל, נשיא צ'כיה ראוי שהפוליטיקה הקטנה תעצור לכבודו.
הצהרות אהבה וחברות בין מנהיגים הן חשודות, על פי רוב. זכורה תשובתו של שארל דה גול לדוד בן־גוריון, ששיבח את "צרפת, ידידתה הגדולה של ישראל": "לצרפת אין ידידים ואין אויבים", פסק נשיא הרפובליקה, "לצרפת יש אינטרסים". אבל צ'כיה זו אופרה אחרת; צ'כיה היא אחות בלב ובנפש.
אין לדעת כיצד היתה מסתיימת מלחמת השחרור ללא הסיוע הבלעדי שהעניקה צ'כוסלובקיה לישראל: אספקת הנשק והכשרת הצנחנים ולוחמים אחרים, שהיתה מכרעת במיוחד לקראת מבצע נחשון (מכאן הכינוי "רובה צ'כי" למאוזר K98), וכן הכשרת הטייסים ואספקת מטוסי הקרב.

ראש הממשלה נתניהו ורעייתו, עם נשיא צ'כיה מילוש זמאן ורעייתו // צילום: חיים צח, לע"מ
רעות שכזאת, ואהבה מקודשת בדם. צ'כיה, הקורבן הראשון למולך צלב הקרס, נבגדה על ידי בריטניה וצרפת, שהאמינו כי אפשר לעשות שלום עם ציר הרשע, ונקרעה מחבל הסודטים בהסכם מינכן המביש. צ'כיה הפנימה את לקחי המלחמה ההיא. בראיון ל"הארץ" אמר הנשיא זמאן: "היטלר היה אז הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. לא היה צריך לנהל איתו משא ומתן, כשם שכיום אין לנהל משא ומתן עם טרוריסטים". בניגוד למדינות אחרות, לצ'כיה ברור שאין לפלשתינים, שלחמו נגד היישוב היהודי, שום זכות שיבה לשטחי מדינת ישראל. הם למודי ניסיון: המיעוט הגרמני שחבר להיטלר ובתום המלחמה הוגלה מצ'כיה - דורש כיום לחזור.
מדינה קטנה המתייצבת בנחישות מול האנטי־ישראליות באירופה. במהלך מבצע עופרת יצוקה, כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, הגדירה צ'כיה את הפעולה הישראלית ברצועה פעולה "הגנתית", ולא "התקפית". לאחר המשט לעזה (2010) הביע נשיא הפרלמנט הזדהות עם הדמוקרטיה הישראלית, המחויבת להיאבק בטרור החמאסי, מתוך הבנה ש"גם אנחנו בצ'כיה עלולים למצוא את עצמנו באותו מצב". וכן הצביעה נגד קבלת הרש"פ לאו"ם כמדינה משקיפה. וכך, במלאת 50 לאיחוד ירושלים, הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירת ישראל ובהמשך הובטחה העברת השגרירות אליה. הם לצידנו. על בשרם למדו את מחיר חולשת המדינות החוברות לציר הרשע. מי כמוהם מבינים את חוסר התוחלת ברעיון שוויתור על שטח יוביל לשלום.
ביום ביקורו של נשיא צ'כיה מלאו חמש שנים לפטירתו של אריק איינשטיין, מבצע המנון ההזדהות הישראלי עם פראג, שעה ש"ירח באדום את מלכותו טבע בפיח" (1968). כמה שותפות גורל בין שתי מדינות קטנות היודעות בגידה מהי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו