"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפכ"ל מותיר אדמה חרוכה

,עודכן

בעוד כמה ימים יאסוף רב־ניצב רוני אלשיך את חפציו מלשכתו במטה הארצי ויסיים את שלוש שנות כהונתו כמפקח הכללי של המשטרה.

כנהוג, ובהתאם לפרוטוקול, עורך המפכ"ל היוצא בשבועות האחרונים מסע פרידה ממלכתי מנשיא המדינה, מצמרת צה"ל ומפקודיו כחולי המדים. לצד אירועי הסיום, טקסי הפרידה והנאומים הממלכתיים המתבקשים, מנהל אלשיך מסע נוסף - ממלכתי הרבה פחות - שבמסגרתו הוא עוסק באופן כפייתי בהשחרת שמו של כל קצין המיועד להחליפו.

לא ברור אם מטרתו של מי שכונה בשב"כ "השועל" היא לגרום לממשלה להשאירו על כס המפכ"לות מחוסר ברירה, או שהדבר נובע משיקולי אגו ומשקעים אישיים. בכל מקרה ברור לגמרי שכדי להשיג את מטרתו, שועט אלשיך קדימה ללא מעצורים ומתנהל ללא קווים אדומים.

בתחילה תודרכו עיתונאים, ללא הצגת בסיס עובדתי, על קשר חתרני בין ניצב יורם הלוי לראש הממשלה. לאחר מכן בדיקות פוליגרף ורסיסי טענות על אופיים ועל תפקודם של קצינים מסוימים מאוד מצאו באורח פלא את דרכם לאמצעי התקשורת. לבסוף שקד המפכ"ל על העברת מסמכים רכילותיים ומכפישים ליועץ המשפטי לממשלה.

קשה להעלות על הדעת אקורד סיום הולם מזה לכהונתו רווית השערוריות של רוני אלשיך. זה התחיל בגרסאות השקריות בנוגע לאירועי אום אל־חיראן ונמשך ברדיפת הקצינה צ' ובמתן גיבוי לקצין שנטען כי הטריד אותה - אף שבג"ץ אישר את גרסתה. איך אפשר לשכוח את העסקתו של יועץ התקשורת ליאור חורב, או את הראיון שופע החיוכים ב"עובדה", אצל אילנה דיין, שבמהלכו הדליף אלשיך פרטי חקירה מול המצלמה. וזהו רק קומץ דוגמאות, כשעל הכל מאפילות חקירות ראש הממשלה.

בעניין תיקי נתניהו, יש להניח לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה לבחון את הראיות ולקבל החלטות. אך גם בנושא זה מותיר אחריו אלשיך שובל תמיהות שהחריבו את אמון הציבור במשטרה.

זמן קצר לאחר שחקירות ראש הממשלה הפכו פומביות, החל המפכ"ל לתדרך כתבים ולפרסם מפי "מקורביו" מעשייה שלפיה "גורמים רבי כוח" מנסים להלך אימים על חוקרי נתניהו. ערב פרסום ההמלצות כבר אמר בגלוי: "חוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי נתניהו". ובכן, היו או לא היו חוקרים פרטיים?

לאחר שמוצתה אגדת החוקרים הפרטיים, עברו אנשי אלשיך לספר עלילות על התארגנות ממומנת ורחבה המנוהלת מלונדון להכפשת המשטרה והעומד בראשה. העיתונאי בן כספית ידע לתאר דאגה במשטרה מקמפיין רשתי שמנהליו דולים פרטים על אלשיך, מכפישים את הארגון ומעבירים מידע לעיתונאים עלומים "באמצעים יקרים ורגישים". עוד הוסיף כספית כי "במשטרה רואים את המראות ושומעים את הקולות". יועץ המשטרה ליאור חורב אף ייחס הפעלת מאות בוטים ל"יושב בבלפור". נו, אז נוהל או לא נוהל קמפיין סייבר נגד המשטרה?

ראיות או תמיכה עובדתית לטענתו בדבר חוקרים פרטיים או קמפיין סייבר להכפשתו לא הוצגו מעולם. שתיקת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מול האשמות חמורות אלה היא תמוהה ביותר. אם יש אמת בדברים, אין מנוס מהתפטרות מיידית של ראש הממשלה. אך אם מדובר בעלילה, נדרשים הסברים מיידיים, ואף חקירה פלילית של מפקדה היוצא של משטרת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר