"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סכנה מוחשית לשחיקה בהרתעה

,עודכן

לישראלים רבים מאוד תוצאת הדיון הדרמטי בקבינט - בעקבות סבב ההסלמה בדרום - מצטיירת שלא במפתיע כביזיון, כניעה לטרור והפגנת חולשה: ההחלטה למצות את מאמצי ההסדרה המצריים, למרות ההשתוללות של חמאס מאז יום שני אחר הצהריים, נראית כפרס לטרור וכסדק של ממש במשוואת ההרתעה, החיונית לעתידנו.

אין אלה טענות סרק: הסכנה של שחיקה בהרתעה, עקב מה שעלול להתפרש כ"פחדנות" ישראלית בעיני הצד הפלשתיני (ובעיני גורמים אחרים באזור), היא משמעותית ומוחשית. אף על פי כן, יש הסבר לכך שכל גורמי המערכת הביטחונית המקצועית בישראל - הצבא, קהילת המודיעין וראש המל"ל (בעברו ראש מרחב דרום בשב"כ ובקיא בעזה ובתהפוכותיה) - בחרו להעדיף אופציה זו, כל עוד הדבר אפשרי, על פני הסלמה בעימות.

ביסוד הדברים ניצבת ההבנה (או הטענה, שיש עליה עוררין) שמשוואת ההרתעה היא הרבה יותר מורכבת מאשר מאזן גס של כאב משני הצדדים. הרצון העז שבא לידי ביטוי מסוים ברשתות החברתיות, להגיע למצב שבו מספר ההרוגים בעזה יאמיר, הוא אולי טבעי. אבל שיקול הדעת האסטרטגי מחייב לחשוב לא "מן המצב הנוכחי וקדימה" אלא "מן המצב הצפוי להיווצר ואחורה": מה משמעויותיה האפשריות, בהקשר האזורי הרחב, של מערכה ממושכת, שייתכן כי אין דרך לסיימה אלא בהשתלטות על רצועת עזה כולה לפרק זמן בלתי מוגבל.

יתרה מזאת: במשוואת ההרתעה יש לכלול גם את הנזק שעלול להיגרם למעמדה הבינלאומי של ישראל, ובעיקר - למאמצים שהיא עושה כעת לגייס את המערכת האזורית והעולמית בגיבוי ללחץ האמריקני הגובר על איראן.

יכול בהחלט להיות שמהלומה נמרצת אך קצרה על חמאס, שהיתה גובה ממנו מחיר גבוה בהרבה מזה ששילם עד כה, היתה משיגה אפקט משמעותי יותר בכל הקשור לשיקום ההרתעה; אך בה בעת, ייתכן גם שהיתה מובילה להתמשכות הלחימה ולהרחבתה.

כעת האתגר הוא כיצד להבהיר להנהגת חמאס שלא כדאי לה להאמין לדברי הרהב של עצמה. גם חסן נסראללה התהדר בשעתו ב"ניצחון אלוקי" על ישראל - אבל ברגע של כנות הודה במו פיו כי לא היה פותח במערכה אילו ידע לאן תוביל.

אולי דווקא היכולת של צה"ל לתקוף בדיוק רב מאוד ובאופן מובחן וסלקטיבי, על פי מודיעין מדויק, ממחישה בפועל את מה שעלול לקרות אם תימשך האש, טוב יותר מאשר היה אפשר להשיג על ידי שימוש לא מרוסן בכוח.

למצרים יש דרכים משלהם להסביר, בערבית עממית, את מה שהנהגת חמאס מנסה לא להבין: היינו, שהקפיץ הישראלי נותר דרוך ורב־עוצמה, והם יעשו טעות קשה, אולי פטאלית, אם ישתכנעו מדברי עצמם ויאמינו כי אכן ניצחו את צה"ל.

הכותב משמש סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS) ומרצה במרכז שלם; שימש סגן ראש המועצה לביטחון לאומי ובכיר באמ"ן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלוף משנה (מיל') ד''ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), שימש כסגן ראש המועצה לבטחון לאומי ובכיר באמ"ן

כדאילהכיר